Soon,it will be cold enough..

אני יוצאת עם בחור חדש,מר.חוטא מהפוסט הקודם

אני לא יודעת אם אני מחבבת אותו,או פשוט זקוקה נואשות לחברה גברית,מישהו שהוא רק שלי.

הוא ממש חמוד,מבחינה חיצונית ומבחינה פנימית,

גר במקום צנוע לבדו,אחלה דירה

ואני בהחלט יכולה לראות את עצמי כנוף קבוע בדירה שלו,זרוקה על המיטה,על הספה

או מבשלת במטבח כמו אישה טובה.

אתמול כשהתכרבלנו,שותקים ומטאלקור על עוצמה נמוכה ברקע,ידיים ורגליים משולבות,מכוסים עד הראש בפוך

ראשים מורכנים זה אל זה

התפללתי שינשק אותי,הריח שלו הטריף אותי,הרטיב אותי אפילו,

ריח זר,חדש,ממכר

ריח של גבר,ריח של חום

ריח שגרם לי לרצות לסמוך עליו במאה אחוז,אבל אני כמו חיית בר שנפגעה בעבר וזוכרת,ויודעת לא להתקרב לאנשים,

תמיד חושדת.

הריח גרם לי לרצות לעשות דברים שבטח הייתי מתחרטת עליהם..מזל שאני במחזור.

הנוכחות של הבחור גרמה לי להרגיש מוגנת,היא הרגיעה אותי,הגוף שלו הפיק חום חזק ונעים,רציתי להשאר ככה לתמיד,לא רציתי לצאת אל העולם ולחזור לבית,רציתי

להשאר בדירה הקטנה הזו לנצח.

לא הצלחתי לפרש את המבטים שלו,הצלחתי לתרגם את כל כולו

ראיתי לחץ אצלו,ראיתי שעמום,ראיתי חוסר נוחות,התרגשות

גם רצון להתקרב,

את המבטים לא הצלחתי לתרגם וזה משגע.

הוא גרם לי להפסיק לחשוב על האקס למשך יום שלם,

האקס הבזיק לי במוח רק לשנייה,

ששאלתי את עצמי מה אגיד לבחור החדש אם ישאל על האקס

ואני יודעת שהוא ישאל.

איך אספר לו על ההתעללות הנפשית,הפיזית,האונס?

הדמעות,והפגיעה העצמית בעצמי?הפרעות שהתפתחו לי בגללו ועדיין קיימות?

לספר לו?

אני מפחדת לספר לו,כי זה יציג אותי כחלשה,כפגיעה

ואני לא רוצה להציג חולשה לשום גבר יותר בחיים,אני לא יכולה לסמוך על אף אחד יותר.

כשנסעתי ברכבת בחזרה לבית,ראיתי את האקס הכי ראשון שלי

שניסה לחזור אליי לא ממזמן,ואני זוכרת ששקלתי את זה ,רק בגלל הבדידות

הוא לא העלה לי פלשבקים,לא כלום,לא ניגשתי אפילו לדבר איתו,פשוט עברתי על פניו מעמידה פנים שלא ראיתי אותו,עוברת לקרון אחר כדי לא להרגיש את הנוכחות שלו אפילו.

ישבתי בקרון ריק ושיחזרתי את הרגעים עם הבחור החדש,בלופים,עם חיוך דבילי שמרוח לי על הפרצוף

שוב ושוב ושוב ושוב ראיתי אותנו מתכרבלים מתחת לפוך,אותו מושיט יד,ואותי אוחזת באחת מהאצבעות שלו בביישנות,

כמו ילדה קטנה עם כף יד קטנטנה,אותי מרימה מבט אליו ומורידה מיד.

אני ככ רוצה לתת לעצמי להתאהב,לחשוב עליו ולהתגעגע,להקשר אליו בכל מובן

אבל אני מפוחדת לגמרי,לחשוב על זה עושה לי רגליים קרות ובחילה,

אני בטראומה מהקודם,אני עדיין מתחילה לבכות רק מלשמוע את השם שלו..

אני לא רוצה להתחייב,לא רוצה להכנס לקשר כי אני יודעת שקשרים בטווח גילאים שלנו עדיין נחשבים ל'סתם',

כנראה שזה לא יהיה משהו אמיתי,אני חושבת..

מפחיד אותי לחשוב על עוד פרידה.

בבקשה,קארמה

בבקשה תענישי את האקס ותני לי פעם אחת בחיים להרגיש נאהבת ולאהוב בחזרה,

אני כל כך משתוקקת לזה,מעולם לא הרגשתי אהבה שהיא דו צדדית,אהבה בריאה שלא מבוססת על ניצול הגוף שלי

בבקשה..