כל שבת כשאני קמה,אני יודעת שעל הכיריים מחכה מחבת גדולה ובה תפוחי אדמה מטוגנים עם פטריות,
מבלי לשים לב אבא שלי התחיל להקפיד על המנהג הקטן הזה כל שבת ושבת
מבלי לפספס.
הבוקר קמתי יקיצה טבעית לצלילי הגשם שמטפטף על המזגן מחוץ לחלון שלי
יקיצה טבעית אחרונה,שכן מחר אני מתחילה לעבוד(אני אדבר על זה עוד)
שמתי עליי חלוק ויצאתי למטבח,לוקחת את הצלחת הכי גדולה שיש ומתחילה לערום תפוחי אדמה,
הקומקום כבר רתח ואני מתכננת בראש איזה קפה מתחשק לי היום.
משום מקום אמא צצה במטבח
מתחילה לדבר איתי על הכסף שאני חייבת לה,
אני ממלמלת לה שאלך למשוך היום ואחזיר לה את מה שנותר להחזיר,כי גם ככה לא אכפת לי,הריי בעוד מספר ימים נכנס לי סכום
יפהפיה של כסף,
אז מה זה 2000 שקל עבורי?
אמא אומרת בסדר ואז היא אומרת את הדבר הנ"ל:
"לא היית צריכה לבזבז על מ' כסף,אתם סהכ 3 חודשים"
רגע.
HOLD.
רגע רגע רגע.
מ'?
היא אמרה מ'? ז"א האקס הבנזונה?
כן,היא סהכ טעתה,היא התכוונה למר תכול עיינים,הנוכחי שלי.
אבל זה בסדר,נחליק.
אני מתקנת אותה - "לא מ',אלא 'מר.תכול עיינים'"
והיא אומרת
"אוי מה ההבדל"
היא יודעת והיא ראתה עד כמה שהדכאון שלי בגלל מ' היה קשה,
היא ראתה אותי יום יום עם עיינים נפוחות,מאבדת משקל מול עינייה
והיא רואה איך שהחיוך והאור חזר לי לעיינים עקב מר תכול עיניים,שאני חיה שוב בזכותו
איך היא לא רואה את ההבדל?
שם איבדתי את זה,
רציתי לנפץ את הצלחת על הרצפה או על הקיר ולצרוח פשוט,
לא יכלתי להחזיק את הדמעות בפנים,
זה היה טריגר מפגר.
מה ההבדל?
מה ההבדל?
צעקתי בתגובה שההבדל הוא הבדל שמיים וארץ והלכתי לחדר,
נעלתי את עצמי
ואז שמתי לב שאבא שכח לשים מלח בתפוחי אדמה,
אבל זה בסדר,
הדמעות המליחו אותם.
~
מחר אני מתחילה לעבוד מועדפת.
מצד אחד אני נרגשת רצח כי אני כן צריכה שגרה אחרת אני מתפגרת
ואני כן אהיה שמחה להרוויח כסף אמיתי,
אבל מצד שני יהיה קשה להפגש עם החבר עכשיו,רק בסופ"שים
ואני אהיה עייפה תמידית,ואני אחזור מאוחר ואקום מוקדם ובעצם לא יהיו לי חיים בין ימים א' עד ה'.
ואני גם מפחדת שלא יאהבו אותי שם ושלא יהיו לי חברים ושאף אחד לא יישב לידי בארוחות :(
אני משתדלת להאמין שאסתדר ושיהיה בסדר,כי בדיוק כמו בכל מסגרת חדשה בחיים החששות הן אותן חששות,
פחדתי שאסבול בצבא ושלא יהיו לי חברים והיי,
דווקא בצבא רכשתי יותר חברים ממה שהיו לי איי פעם,וממש נהנתי מכל רגע בצבא
זה היה בעצם קייטנה של שנתיים.(אם מתעלמים רגע מכל הריתוקים ושאר השטויות)
אשים מחר את שרשרת המזל שלי לכל מקרה.
כינוי:
Little miss calamity
בבלוג זה
בכל הבלוגים
