זה כואב,
והידיעה שהוא לא מודע,או לא מבין שאני ככה ושאני זקוקה ליותר מהשאר
מעצימה את הכאב בעשרות מונים.
שוב לבד,שוב מתייסרת כל הלילה במחשבות,שוב רועדת בתנוחת עובר מכורבלת בתוך עצמי,
שבו להכתים את הכרית בדמעות,שוב אף סתום
שוב לקום בבוקר עם עיינים אדומות נפוחות.
אני לא יכולה להצביע הפעם על הסיבה,
כמו בכל פעם..ככה אני
זה תוקף בין רגע בחלוף מחשבה ונשאר שם לשעות ואפילו ימים,מכרסם לי בנשמה.
אתה יישן עכשיו לבטח,או משחק במשחק רשת המטופש שלך
ולא מודע בכלל לגיהנום שה'חתלתולה' שלך עוברת עכשיו
אני יודעת שקשה להיות איתי,כי אני זקוקה ליותר מהשאר
משאר הבנות,
אני אוהבת אותך,ולא רוצה לכבול אותך
כי אני קשה להתמודדות.
~
כמו בכל מערכת יחסים,השיא שלי הוא 4 חודשים
משם הכל מתדרדר
ומפחיד לי,ממש.
למה זה ככה?
יש לי כל כך להציע,
אני ככ רוצה להעניק את כל זה,
ואנ פשוט מרגישה שכל זה לחינם..
כיאלו אני מתאמצת לחינם.
זה הדברים הקטנים אתה מבין?
זה שאתה שוכח לשלוח הודעה לפעמים,או להתקשר
זה שאתה עונה בקרירות לפעמים
זה שאתה הפסקת עם המילים היפות
זה שהפסקת לנשק אותי כשאתה קם וכשאתה יוצא לעבודה בבוקר
זה שהסקס פחת.
אני יכולה להגיד בלב שלם שאני אוהבת אותו,
לא מאוהבת לגמרי,אבל אוהבת
הקול שלו גורם לפרפרים בבטן והמגע שלו מצמרר אותי
המבט מקפיא לי את הלב,
יש לו השפעה עצומה עליי
וזה מפחיד להביא לבן אדם השפעה כזו עלייך.
כינוי:
Little miss calamity
בבלוג זה
בכל הבלוגים
