לשבת בבית,בהפסקת נשנושים מהלימודים
ולהכנס לפייסבוק ולראות מישהי שפעם העברתי איתה שמירה בצבא מעלה אלבומים מדרום אמריקה ופשוט לחשוב
"הלוואי והיו לי חברים שהיו בקטע לנסוע איתי לטיול ארוך כזה",פשוט לעבור מדינה מדינה.
אבל יש לי רק חברה אחת והיא לא תזרום.
להבין בעצם שמושרשת בי בעיה עמוקה יותר ממה שחשבתי,
אני לא מתפקדת במצבים שכוללים אנשים חדשים,שגרה חדשה,מקום חדש,
אני ככ סגורה ומכונסת וזה מרחיק אנשים עוד יותר,
אני בטוחה שקיבלתי את התואר "המוזרה של הכיתה" כבר ביום הראשון..
לראות זוגות נפרדים,
פעם הייתי חיה עבור זה,ככ קסם לי לדעת שלא רק אני לבד,
אבל כשהבנתי שהזוג הכי מקסים שהכרתי נפרד,הלב שלי נשבר קצת עבורם.
אמנם לי ולו היה קטע חד פעמי,אני אמורה להרגיש קנאה מסוימת והקלה בפרידה שלהם,אבל לא..
ראיתי אותו ואותה אתמול ברכבת אבל אני בטוחה שהוא לא זיהה אותי
ולא הבנתי למה הם נראים מרוחקים,בסוף הוא עלה לקרון לבד
והיא לאחר,איתי.
ואחכ בפייסבוק החששות שלי קיבלו אישור-הם נפרדו.
וזה כל כך מוזר האאורה הזו של שברון לב טרי,הרגשתי ממש פעימות של משהו ממנה,
ופשוט כאב לי הלב עליה.
זה החזיר אותי שנה וחצי אחורה,כשהלב שלי נשבר לראשונה בחיי,
והגעתי למצב של חרדות כל כך קשות והתקפי בכי ואינסומניה שפשוט שיחררו אותי מהבסיס לבית בלי ג' בלי כלום באמצע ריתוק
ופשוט לא הפסקתי לבכות בנסיעה ההיא,
ומאז במשך 3 חודשים עד שהכרתי מישהו אחר הייתי בוכה בכל נסיעה בלי הפסקה כי נסיעות היו מפנות לי רגעים מתים שבהם המוח שלי
היה מעלה זכרונות ושאלות 'מה אם'.
פשוט כואב לי עליהם.
להרגיש את ההפרעות האכילה שלי נעות עמוק בתוכי בכל פעם שאני אוכלת קצת יותר מדיי,
זה לא באמת עוזב אותי ורק מתגבר מפעם לפעם ואני מפחדת פחד אימים..
אני לא מתכוונת להשאב לזה שוב.
להרגיש אותו.
להרגיש אותו ממרחק של 67 ק"מ,
בכל דקה שעוברת,בכל יום,בכל ערב עד השעות הקטנות של הלילה,
ולפחד בשבילו.
למרות שעבר כל כך הרבה זמן-8 חודשים אם אני לא טועה,אני עדיין קשורה אליו בכל נפשי,
אני יודעת מה הוא עובר,עדיין קשה לו עם המציאות ועם הקשיים שלו,
ואלוהים,
אם יש דבר אחד שאני רוצה כרגע זה לעלות על רכבת אליו,
ללכת את כל השעה הליכה מהתחנה אליו לבית ולצלצל בפעמון.
אבל הפחד מהתגובה,
הפחד מלצאת 'משוגעת',הפחד מעוד שברון לב ממנו..
הריי יש לו מישהי אחרת,
שהיא גם לא נועדה לו,הקשר שלהם נועד לכשלון.
אני כל כך רוצה לחבק אותו,רק חיבוק אחד..
מתגעגעת מתוק שלי.
כינוי:
Little miss calamity
בבלוג זה
בכל הבלוגים
