נקרא לו ל' לצורך העניין.
ל' פגש אותי שני שעבר באוטובוס בדרך מהבסיס שנמצא באמצע שום מקום אל עבר אזור מיושב שממנו אני תופסת רכבת לבית,
וכמו בסרטים הוא ניגש אליי בביישנות ושאל אם אפשר לשבת לידי,מבלי להגיד כלום פיניתי את התיק שלי והנחתי לו להתיישב.
בדקות הראשונות הוא ניסה לפתח שיחה,גיליתי שהוא משרת בתפקיד בדיוק כמו שלי רק בטייסת אחרת,שזה די מגניב כי יש כמות די מצומצמת של אנשים בתפקיד שלי.
הכרנו בצורה שטחית והוא השיג את המספר שלי ואת הפייסבוק,למחרת כבר שכחתי ממנו.
ביום שלישי נפל על הבסיס שלנו תרגיל פתע,הרבה לחץ והרבה עבודה אינטנסיבית,לילות לבנים ללא שינה והרבה עצבים בכללי.
בזמן התרגיל יצא לי ולל' לדבר במסגרת התפקיד,
החלטנו שנצא לארוחת נצחון אם נעבור את התרגיל בשלום,
ויצא שאף אחד מאיתנו לא קרס בתרגיל,אז יצאנו לארוחה בשק"מ,במבה שוקולד שוופס ועניינים
אחריי הארוחה יצאנו לסיבוב ממש ארוך בבסיס והכרנו לעומק,סה"כ אני יכולה להגיד שבתור ידיד הוא מצויין
בנאדם טוב-לב,עם חיים קשים,בנאדם שסבל הרבה במערכות יחסים בגלל בנות זוג מגעילות,
גילינו שיש לנו הרבה תחומי עניין משותפים והרבה נושאי דיבור,יכלנו לדבר לנצח פשוט
עד הרגע שהוא הודה שהוא פיתח רגשות כלפיי..ואז כבר השתתקתי
באותו היום האשליה של "ידידות אפלטונית"בין גבר לאישה נמחקה אצלי לצמיתות,ואם מישהו מכם עדיין מאמין במושג הזה,או שאתם טיפשים או שאתם תמימים.
אמרתי לו מיד שאני לא מחפשת מערכת יחסים כרגע והוא הניח לי,
אמר שאם כך,הוא ישמח לקבל אותי רק כידידה,ובזה נרגעתי
באותו הערב קבענו ללכת ביחד למחרת בבוקר לקניית מצרכים ומזון לסופ"ש כי שנינו סגרנו שבת.
ואני פשוט לא התעוררתי בבוקר של מחרת ובזה גרמתי לו להתייבש שעה מתחת לבניין מגורים שלי,
כשהבנתי שייבשתי אותו שעה הנחתי לעצמי שהוא בטח התחפף משם ממזמן ודי שמחתי כי לא כזה התחשק לי לראות אותו על הבוקר
אז קמתי,שתיתי קפה,צחצחתי שיניים התארגנתי ומשכתי את הזמן בעיקר ויצאתי לבד לעבר השקמ"מ כדי לקנות מזון לשבת,
ו..הפלא ופלא..הבחור עמד שם,
מחכה
נראה קצת עצבני.
כפיצוי על עוגמת הנפש שנגרמה לו,הצעתי לו שאבוא לארח לו לחברה במחלקה שלו יותר מאוחר,כי לי היה סופ"ש חופשי לגמריי והוא עבד משמרת בוקר-צהריים וגמכהכה אין לי מה לעשות,וחוצמזה יהיה נחמד לעזור לו בעבודה.
אז הגעתי למקום העבודה שלו,
משרדים קטנים שמעוררים קלסטרופוביה 5 מטר מתחת לפניי האדמה,מרתף אונס לכל דבר.
הכנו קפה והתיישבנו לראות סטנד אפ של כושי אחד,הסטנד אפ לא היה משהו,סביר פלוס מינוס
אחריי הסטנד אפ,הוא שאל אם באלי לראות עוד משהו,ולמרות שהתכוונתי ללכת כבר כי די מיציתי וחוץ מזה היה די קר במרתף ההוא
אבל הסכמתי מתוך נימוס,וחוץ מזה הוא שאל אם באלי לראות משהו "קטן",דגש על הקטן.
בסוף ה"משהו קטן" הזה הסתבר כסרט באורך שעתיים,ובמשך השעתיים האלה הוא התקרב אליי וכל הזמן ניסה ליצור מגע פיזי,
בסוף הסרט הוא שאל אם אפשר נשיקה,
אמרתי לו לא,כי אני לא אחת שמתנשקת עם כל אחד שאני רק פוגשת,ובנוסף,נשיקה מצידי זו התחייבות ללא מילים למערכת יחסים
הוא אמר שהוא מבין,והמשכנו לדבר על הא ודא,כשמדי פעם הוא שואל שוב אם אפשר נשיקה,
אחריי מיליוני סירובים הוא שאל אם הוא יכול להביא לי נשיקה על הלחי,אמרתי לו כן,העיקר שירפה כבר,
אז הוא נישק,
ונישק ונישק.
נשארתי אדישה למצב,זה לא עשה לי כלום,לא פרפרים ולא מבוכה,סה"כ ידיד,אני מנשקת מאות ידידים על הלחי כברכת שלום ביום
אין סיבה להתרגש מזה.
בקיצור,קצת לפני שקמתי ללכת הוא ביקש ממני שאשקול אותו כבן זוג,
ואמרתי לו את האמת,שהוא בן אדם סבבה אבל יש לי ידיד שאני מחבבת ואני די בטוחה שהוא מחבב אותי גם,ואני לא רוצה להרוס את הפלירטיישנשיפ בנינו כי זה מתקדם לאט לאט לעבר משהו רציני.
הוא אמר שאם הידיד הזה באמת היה מחבב אותי הוא היה עושה משהו ממזמן ובנתיים הוא מפסיד אותי לבחורים אחרים,
ושלא מגיע לו מישהי כמוני,הוא ממש התאמץ כדי לגרום לי לסטות מהרעיון של הידיד ההוא..
ואז הוא נישק אותי.על השפתיים.
כישיצאתי מהמרתף אונס הרגשתי קצת בהיי,קצת שמחה
אבל לא הפסקתי לחשוב על הידיד ההוא..הביישן,שלא מוכן לעשות צעד.
ביום שבת נפגשתי שוב עם ל',שוב באותו מרתף אונס
ודאמ,
הוא יודע איך לנשק,איך לגעת,איך לדבר לאישה
הוא לא הפסיק להחמיא לי,אמר שאני ככ יפה,הוא גרם לי להאמין ולהרגיש יפה במשך הערב ההוא
אבל בכל זאת,לכל מחמאה שלו הגבתי ב"אוי אתה מגזים"
וכמעט סיפרתי לו את הסיפור שלי,ועל התסביכים שלי ומזל שבסוף לא סיפרתי אחרת עכשיו היה לו נשק להחזיר לי כנקמה
באמצע הערב,כשהעניינים התלהטו קצת והוא היה שקוע בלנשק את הצוואר שלי היו לי דמעות בעיינים,כי הבנתי מה אני עושה,ושזה לא הבחור הנכון,
אבל לא ידעתי איך להגיד את לל',אז הלכתי על האופציה הכי מגעילה,החלטתי לסנן אותו.
מיד כשיצאתי מהמרתף אונס חסמתי אותו בווצאפ,ובאנשי קשר בפלאפון והלכתי לישון
ביום ראשון הוא ניסה להשיג אותי ללא הפסקה בכל דרך אפשרית(אפילו בטל' המטכלי!!),וסיננתי וסיננתי וסיננתי
עד שבסוף הוא כתב לי שזה לא יכול להמשך ככה ושהוא יודע שזה בגלל הידיד ההוא.
לפחות הוא הבין את הרמז.
אני יודעת שפגעתי בו,אבל כבר הפסקתי להתחשב ברגשות של אנשים,וזה או שאני נפגעת או שהבחור נפגע
אני מעדיפה לתת לבחור להפגע.
ל' היה בחור מקסים,
אבל היו בו דברים שממש הורידו לי ממנו
הקטע המפגר הזה שהוא היה מדבר תוך כדי התמזמזות,"מדריך" אותי כביכול
או סתם משפטים דפוקים
"את אוהבת את זה?"
"תגידי לי כמה את רוצה אותי"
"את יכולה לתפוס אותי אם את רוצה" - לא,לא,לא,יחתיכת סוטה מגעיל רק אתמול נפגשנו ידוחה
"תני לי להרגיש כמה את רוצה אותי"
והיה לו גם ריח פה מזעזע.
אז בראשון הקשר*אם אפשר לקרוא לזה קשר בכלל* נחתך
ובשני כבר היה לי חבר חדש,אותו ידיד ביישן שהזכרתי ממקודם.
זה קרה כשהלכנו בדרך למגורים בין שיחים ועצים והיינו לבד לגמריי
ופתאופ אחריי שתיקה קצרה באמצע של שיחה קולחת הוא הודה שהוא מחבב אותי
מיד קפצתי עליו בחיבוקים ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי מרוב אושר,עמדנו מחובקים באמצע החולות השוממים בין שיחים ועצים
שמחים ורועדים מקור ומהתרגשות
מחובקים
החלטנו שאנחנו במערכת יחסים,שאנחנו ביחד,
ולראשונה בחיי נכנסתי לזה בלי פחדים ובלי חששות,רק 100% של אושר ושלווה
עלינו כל אחד לחדר שלו ולאחר מקלחת וארוחת ערב נפגשנו שוב
טיילנו בבסיס ואז התיישבנו בסמטה חשוכה בין השק"מ לרחבת הטרמפים
התיישבתי על מעקה והוא עמד מולי,
הוא הרכין את הראש שלו אליי,הצמיד את המצח שלו לשלי
וככה היינו,ככ קיוויתי שהוא יעשה משהו,שתהיה נשיקה
ופתאום הוא שואל "אפשר?"
עניתי לו "תחליט אתה" בחצי חיוך
ואז זה קרה
הנשיקה הראשונה שלנו,ככ רכה,ככ מדהימה
בחיים לא נמשכתי ככה למישהו ובחיים לא נהנתי ככ מנשיקה,זה היה מדהים מכל הבחינות.
ואני מאושרת כמו שבחיים לא הייתי,באמת :))
אבל משום מה עדיין עוברות לי מחשבות על י' בראש מדי פעם..
חייבת להפנים שזה לא הולך לקרות.
כינוי:
Little miss calamity
בבלוג זה
בכל הבלוגים
