היום עשיתי בדיקת דם כי הרופא חשב שזה הריון,
ידעתי שזה לא.
אישה מרגישה מתי מתפתחים חיים חדשים בתוכה.
אבל המחשבה קסמה לי,
יצור קטן שהוא שילוב שלי ושלך,אני בטוחה שהוא היה מקבל את העיינים הכחולות הצלולות שלך..
זה היה יכול להיות פרי אהבתינו,
נטו מאהבה,
מעולם לא חשבתי שסקס יכול להיות פשוט אהבה,בצורה פיזית
להביט אחד לשני בעיינים כל הזמן הזה,
ופשוט להרגיש אחד את השני.
אחריי שחיטטו לי בדם והממצאים הוכיחו שחוש שישי של אישה אין שני לו,
לקחתי לעצמי רגע,יום שלם של לשכב במיטה בחוסר מעש ולהכנע להבזקים של זכרונות לחלוף לי מול העיינים.
אנשים רבים נכנסים לחיים שלנו ויוצאים באותה הקלות,
ויש כאלה שמלווים אותנו חיים שלמים,יצעדו איתנו במסלול שונה קצת אבל איתנו,
יצעדנו בקצב שלהם,אבל לא יחשבו פעמיים לחזור לאחור או לפתוח בריצה כדי להרים אותנו אם נמעד במסלול שלנו.
כשפגשתי אותך הפסקתי לחפש,
שום גבר אחר לא היה אתה,
הם לא הצליחו להכיל אחוז ממך
והפסקתי לחפש,להשוות,לשקול
מצאתי אותך וזה היה מספיק טוב עבורי
השאר לא היו יפים כמוך
אוהבים כמוך
עדינים כמוך
מצחיקים כמוך
חכמים כמוך
פשוט..כמוך.
רציתי לצעוד איתך,
לפלס לנו דרך משלנו בג'ונגל הזה שיש בחוץ.
ידעתי שזהו,
אני את שלי מצאתי,
זה ה"אחד" ההוא שמדברים עליו עד אין סוף
האחד הזה שאני מביאה לו לראות אותי בכל סיטואציה,מובילה אותו יד ביד לפינות הכי אפלות בנפש שלי
זה שמכיר אותי ויודע מה כן ומה לא.
האחד.
זה הרגיש אמיתי,
אתה מבין,
זה הרגיש "אמיתי" של לקחת אותך אז,לצאת מהמיטה לזרוק עלינו משהו פשוט ולצאת לים,
לקפל מכנסיים ולהכנס לים עד הברכיים ולנדור נדרים זה לזו מתחת לשמיי אמצע החורף זרועים במיליון כוכבים,
חיבור של נפש בנפש ולב בלב,חתונה אישית.
אמרת שרצית לבנות חיים.
רציתי להאמין שאתה מתכוון לזה,
אני יודעת שהתכוונת לזה באותו הרגע בכל הלב שלך מתוק שלי,
ידעתי שזה ייהרס,זה הפחיד,אבל ידעתי.
זה היה טוב מדי מכדי להיות אמיתי.
ואז
התעוורת לניצוץ שלי,לקסם
והתחרשת למילים שדיברתי מהלב.
אתה כבר לא מאוהב,אוהב,אבל לא מאוהב.
וכמה שקשה,לא הותרת לי ברירה,אני לא יכולה לקשור אותך אליי ונאלצתי לתלוש את נשמתי מנשמתך ואת ליבי בשלך,לתלוש מהר כמו פלסטר
זה כאב ועדיין כואב,שורף..
לפעמים כשאני נזכרת בך,אני תוהה אם אתה מתגעגע עדיין,
מה חסר לך בדיוק.
מה חסר לך בי? מה הדברים שחסרו לך מאז שהבאת לי ללכת?
אתה מרגיש בודד?
רע לך?
חסר לך הליטופים שלי בשבת בבוקר,הנשיקות כל בוקר?
המילים הטובות שלחשתי לך,
השטויות שלנו?
אני ממשיכה לדמיין רגעים שלא יקרו בחיים,
אותך עייף עם שיער לח דבוק לעורף,מגיע לכאן אחרי עבודה
עם שקיות שחורות מתחת לעיינים וידיים רועדות אוחזרות בזר.
או לפחות לראות את התמונה שלך והשם שלך על הצג של הטלפון שלי באמצע יום אפור שגרתי..
משהו מתוק שלי..בבקשה
אני כאן,מחכה לך עד כמה שאוכל..
אני אוהבת אותך עדיין,
תחזור..
אני אוהבת אותך.
כינוי:
Little miss calamity
בבלוג זה
בכל הבלוגים
