"למה את בוכה?"
..
למה אני בוכה..?
כי אתה לא מבין שאין לי מקום כאן?
המשפחה שלי אמרה לי בפירוש שאתחיל לחפש מקום לגור בו
חברים שלי בקושי מדברים איתי
אין לי מקום
וחשבתי שמצאתי מקום אצלך,חשבתי שאני שלך ואתה שלי
אבל אתה לא מרגיש אליי כלום,ככה אמרת
אז למה את נשאר בכל זאת?
"איפה נשאר?"
"במערכת יחסים איתי."
"..תגיד,אני מרגישה ש..
אולי,
יש לך מישהי אחרת כבר.."
"אין לי זמן למישהי נוספת,תכירי לי מישהי אחרת ותהיה לי מישהי אחרת,
חאלס,
בואי נישן"
"אני לא יכולה לישון..
לא עייפה"
אני לא יכולה לישון,לא ישנתי שבוע שלם בגלל הכאבים הנפשיים שפשוט מונעים ממני להרדם.
"אז אני אעייף אותך"
מתחיל לגעת,מפנק,הערב הדגש עליי,למה?כי אני פגועה ושבורה?כי אמרתי לו שאני מרגישה כיאלו הוא רק מנצל אותי?
אני רואה אותו מסתכל עליי מלמעלה,והפעם יש לו מבט שונה
לא יכולה להגיד מה בדיוק שונה
לא שכבנו שבועיים,אולי זה מבט של ריגוש
אבל זה נראה יותר כמו רחמים.
אני עוצמת עיינים,וזה נגמר.
הוא הולך לעשן ואז חוזר למיטה,
הוא מתעוות קצת מעיוותיו טרום שינה,ואני מודה בלב שהוא מתחיל להרדם רק שישאיר אותי לבד כדיי שאוכל לשחרר את הדמעות
אני בוהה בתקרה ולא חושבת על כלום,
הוא מתרומם על יד אחת להביט אם אני ישנה,ואני עוצמת עיינים שלא יראה כמה הם בורקות בגלל הדמעות
הוא יישן עם גב אליי,
אני מסתובבת במיטה בלי הפסקה,כנראה זה מעיר אותו
הוא שם יד עליי
טומן את הפנים בשיער שלי,נושם לתוך האוזן שלי
מעביר אצבע על קו הלסת שלי
בהמשך מחבק אותי אליו חזק חזק
ובאמצע הלילה אני מתעוררת כי אני מרגישה אותו משרטט עיגולים על הגב החשוף שלי
ואז שוב מתעוררת שאני מרגישה שהוא מלטף את ראשי
ושוב שמעביר ליטוף על המותן ועל החזה,העיינים שלו עצומות אבל הוא עושה את זה מתוך מודעות
אני חושבת לעצמי מה כל המחוות האלה אמורות לסמן
הוא נרדם שוב,
והשמש מתחילה לזרוח בחוץ
6 בבוקר ואני מסתובבת אליו ומביטה בפנים היפות שלו,
לא יהיה לו קשה למצוא מישהי אחריי שיזרוק אותי לזאבים שבורה וכואבת
הוא נאה הבחור שלי,תווי פנים עדינות אבל גבריות
אני מצמידה שפתיים לכתף שלו ונרדמת ככה עד 7
ממלאת את הריאות שלי בריח שלו,שישאר לי מזכרת ממנו למשך היום שהולך לבוא בקרוב
ב7 השעון המעורר מעיר אותי אבל לא אותו
אני מתרוממת לישיבה במיטה
והוא פוקח עיינים,תופס אותי במותניים ומחזיר אותי למצב שכיבה,
"בואי,לאן את?"
אני מסתכלת בעיינים העצומות שלו,
"לעבודה"
"מה השעה?"
"7"
"זין,לא ישנתי בכלל"
"בגללי.."
"כן,
טוב תתארגני"
חזייה,חולצה,מכנסונים
מסדרת את השיער ומתיישבת על המיטה ומביטה בו עוד כמה שניות
"אני הולכת"
הוא קם והוא נראה ככ מקסים שהוא הפוך על הבוקר..
אני רוצה להגיד לו את זה אבל לא אומרת כי יודעת שזה יעצבן אותו.
אני חוזרת לחדר,מכינה קפה וחושבת על הלילה הזה לקול נחירות השותפה לחדר,
מנסה להשאר אדישה לרעל שמאכל אותי מבפנים,
לרעל מהמערכת יחסים הזאת,ומהנפש הרעה והסאדיסטית של הבחור שלי.
"שברתי לך את הלב?"
"...כן."
כינוי:
Little miss calamity
בבלוג זה
בכל הבלוגים
