Soon,it will be cold enough..

היי חזרתי,בלוג

היום אני מציינת שלושה חודשים מאז שאני והוא נפרדנו,

צדקתי כשצחקתי לעצמי שתוך 3 חודשים יהיה לי אחר.

הנה מתחיל לו סיפור חדש,לאט לאט ובביישנות

אבל אני עדיין נאמנה לך,אהוב

מבטיחה לך שהחדש רק מעביר לי את הזמן,

כי אני יודעת שהחדשה שלך גם על תקן זמנית.

שיניתי גישה,

אני משדרת על תדרים חיוביים,

הכל טוב,אתה מבין?

יש לי בית,משפחה,אני בוכה פחות,אני בכושר טוב,הדכאון חלף כמעט לגמריי,הוא מבקר אותי לעיתים יותר רחוקות.

בקרוב אעבור לדירה משלי,אאמץ חבר על 4,אתחיל לעבוד במקום חדש,אנשים חדשים,הכל חדש.

ואני יודעת שאנחנו נחזור,אני ממש בטוחה בזה,

אני רוצה לצעוק את זה לעולם פשוט,והבלוג זו הדרך שלי

אנחנו נחזור!אנחנו נחזור להיות ביחד בזמן הקרוב,החורף.

חוויתי המון מערכות יחסים ומעולם לא הרגשתי ככה כמו שהרגשתי במערכת יחסים הזו שחלקנו,

זה היה שונה,

וגם אתה הרגשת את זה,אני יודעת.

בשבוע הזה שמתחיל אנחנו נפגשים,

ואני יודעת שאנחנו נחזור,

אני מחכה לך.

אתה יודע מה הכי כואב לי מהסיפור הזה?

לא זה ששיקרת לי,לא זה שהמשכת הלאה כיאלו לא התכוונת למילים שאמרתי לי פעם,

כואב לי על עצמי.

כי לפני שנה בדיוק,בספטמבר של שנת 2014,

הבטחתי לעצמי כל יום מחדש שבעוד שנה הכל יהיה טוב יותר.

ההבטחה הזו הניעה אותי הלאה.

והנה אנחנו,ספטמבר 2015

לא הרבה השתנה,

אני עדיין מוכת טראומה ממ'

ד' עזב אותי,חזרנו להיות בקשר מינימלי לא ממזמן.

אבל אני עדיין לבד לגמריי,עומדת לעזוב את הבית.

מפחדת.

לא אוכלת,לא ישנה

לא מתפקדת..

בספטמבר 2016 יהיה טוב יותר.