טל הסיטה את שיערה לאחור והביטה עליו דרך משקפי השמש הגדולים שלה, "נחמד."

"רק נחמד?" ליאן התפלאה, "חשבתי שתקפצי עליו, תיראי איך הוא ניראה."

טל החזיקה את המשקה בידה והזדקפה, "אז תקחי אותו בשבילך."

"לי יש את מתן." מתן הוא החבר של ליאן כבר כמעט שנה. הוא ניראה נפלא, שיערו הבלונדיני ותווי פניו זיכו אותו בתואר חתיך השכבה. היא שלפה את הפלאפון שלה מהתיק והביטה בתמונה של שניהם מחובקים בים, השיער החום של ליאן התעופף ברוח החזקה ובחיוך מאושר היא חשפה גומת חן, לצידה עומד מתן ללא חולצה, מחבק את מותניה.

"חכי," היא ניחמה את טל, "עוד יבוא האחד, את תיראי."

"מה את עושה פה? עוקבת אחרי?" גיא התקרב לליאן כשהוא מלווּה בנערה גבוהה ורזה. טל גילגלה עיניים כשראתה אותו עם עוד אחת מהנערות שנכבשות בקסמו. יש לו לב טוב, אבל כשכל בת מנסה להתחיל איתו זה מעלה את האגו וגורם לו להתחיל להתנהג מלוכלך.

"ממש לא, בטח שלא אחריך." היא הסתובבה אליו ואחר כך חזרה והרימה את המשקה מהשולחן, הוא לקח את הכוס מידה, "אפשר?"

"תביא את זה," היא אמרה ונאנחה, "טל, זו את שאמרת שתאומים מסתדרים מצוין?"

"אני אוהב אותך, אחותי." הוא צחק והניח את האייס-קפה על השולחן.

***

המורה השמנמן עם השיער הלבן עמד ליד הלוח, בעוד שהוא מוציא מהתיק את הטוש הנמחק וכותב משימה להגשה לשיעור הבא.

גיא ישב בסוף הכיתה וקיבל הודעת טקסט מהבחורה שאיתה בילה בקניון, אנסטסיה; 'אז זה נגמר?' היא שלחה.

'מצטער' הוא כתב. לאחר מספר שניות הוא קיבל הודעה מבחורה אחרת, חן.

"אני יכול לצאת?" גיא הרים את ידו. המורה הממורמר מילמל שגם ככה הוא לא משתתף בשיעור אז אין לו מה לעשות בכיתה, הוא יצא והתקשר אליה, "היי, מה קורה?" היא לא הצליחה להסתיר את ההתרגשות בקולה.

"אחלה. האמת אני באמצע שיעור, רצית משהו?"

"רציתי לשאול אם אנחנו יוצאים בסוף הערב."

"אם את רוצה."

"ברור." היא אמרה, "אז זה אומר שכן?"

"כן." הוא נשען על הקיר וניתק את השיחה.

הדלת נפתחה והמורה עמד כמצפה לתגובה כלשהי, "בסדר, בסדר," גיא אמר ונכנס חזרה.

"גיא?" המורה השתעל וקרא בשמו.

"מה?" הוא הסתובב אליו בעצבים, המורה הגיש לו את המבחן האחרון. "לא נכון..." הוא מילמל ברוגז כשראה את הציון שקיבל, שני קווים אדומים מודגשים תחת הציון נכשל.

***

"שלום לנכדים היפים שלי," לילי ישבה על הכורסא הגדולה יחד עם מאיה ועידו. ליאן וגיא נכנסו לבית והביטו על סבתם בהפתעה, "מה את עושה פה?" ליאן שאלה בחיוך.

"אסור לי לבקר אתכם?" היא התקדמה לעברם ונישקה אותם בלחי. למרות שגיא שנא את זה, היא לא ויתרה לו.

לילי קבעה שגיא יהיה דוגמן, היה לו שיער חום ועיניים תכולות כמו של ליאן, "כנראה שגם חברה שלו, אנסטסיה, חושבת ככה, לא?" היא שאלה בעוקצנות.

"יש לך חברה?" לילי התפלאה.

"לא רק אחת ולא מעכשיו." ליאן אמרה בחיוך משועשע, מנסה לנפץ את תדמית הילד הטוב שלו, "אני צודקת, גיא?"

***

מתן עמד ליד הבית של ליאן, מחכה לה. היא התקרבה אליו ונשקה לו בפה. "שלום יפָה שלי," הוא חייך.

הם הלכו זה לצד זה, מחובקים. כשהגיעו לקיוסק ליד ביתו של מתן הוא פשפש בכיסי הג'ינס שלו והוציא מספר מטבעות שאיתם שילם על שתי גלידות.

הוא הגיש לליאן את שלה ושניהם ישבו לצד הקיוסק, "את זוכרת את מילי?" הוא זרק.

ליאן השתתקה, "כן," ענתה בהיסוס.

"היא חוזרת." מתן אמר בחשש והתישב מולה.

האקסית של מתן, מילי, עזבה לאמריקה עם אביה, "היא חוזרת לאמא שלה, התגעגעה לארץ הקודש," אמר בגיחוך, אבל ליאן לא צחקה. להפך - היא רק נעשתה קרה ורצינית, "איך אתה יודע? אמרת לי שאתם לא מדברים יותר."

"היא התקשרה לבית, אמא שלי ענתה והעבירה לי אותה," ניסה להסביר, "לא יכלתי לנתק לה בפנים."

"טוב." היא ענתה בשקט.

הוא קם וישב לצידה, "אל תיהי כזאת, את יודעת שאין בינינו כלום."

"אולי עכשיו לא." היא הביטה בו, "אבל כשהיא תבוא, היא תקפוץ עליך." אמרה, "היא יודעת בכלל שאנחנו חברים?"

הוא שתק.

"הבנתי אותך."

***

באותה השעה ובאותו המקום גיא הסתובב על ליטל, מזווית העין הוא ראה את חן מנסה להסתתר מאחורי מכונית גדולה.

הוא נאנח וניסה לשלוח לה מבטי אזהרה אבל היא לא הבחינה במבטו הזועף, ליטל הסתובבה לעבר המקום שאליו גיא הסתכל וציחקקה בשקט, "אתה מכיר אותה?" שאלה, "המטורפת הזו אמרה  לי שלא כדאי לי להיות איתך."

"מה?" תהה, "איך את מכירה אותך?"

"אני לא מכירה אותה, כשהיית בשירותים היא באה לפה ואמרה לי את זה. בחיי, איזו משוגעת." היא שיחקה בקצוות שיערה, "איך אתה מכיר אותה?"

"אה... סתם מישהי."

במהלך שיעור קולנוע, המורה אפרים הטיל על התלמידים משימה קבוצתית. "לפני שאתחיל, איפה גיא?" הוא שאל את ליאן.

"לא יודעת, הוא בטח הגיע אתמול מאוחר." זה היה השיעור הראשון וכולם ידעו שכשגיא חוזר הביתה מאוחר הוא לא מרבה להגיע לבית הספר, אבל הוא הפתיע ועמד בכניסה לכיתה, רענן ואיתן.

"היכנס, גיא." גיא התקדם לתוך הכיתה וראה את התלמידים מסודרים בקבוצות, אפרים סקר במהירות את התלמידים וקבע; "אתה תהיה עם... ליאן, מתן, טל ודודי. אבל בכל זאת חסר לכם עוד אחד בקבוצה."

"אפרים!" חן ישבה בכיסא והרימה את ידה, "אני יכולה להצטרף לקבוצה שלהם?"

הוא הוריד את משקפי הקריאה שלו וספר את התלמידים, "כן. מעולה, אז הסתדרתם. עכשיו אני אחלק לכם את העבודה." הוא פתח את התיק שלו והוציא משם חוברות דפים עבות. "למה עשית את זה?" גיא שאל את חן בטון עצבני.

"היה חסר לכם מישהו בקבוצה."

"אני לא טיפש."

"טוב שאתה מודע לזה." היא אמרה והחזיקה בידה את החוברת שאפרים הניח על השולחן, "ואני לא מטומטמת, אמנם נפגעת בקלות אבל מטומטמת אני לא. עשית טעות שזרקת אותי."

"מה לעשות שזה לא ילך? תשלימי עם זה."

"אני אשלים עם זה, אם זה באמת היה נכון. אתה פשוט זורק כל אחת ומתנהג אלינו כאל זבל. אֵת זה, גיא, אני לא אקבל," אמרה, "אתה מניאק מגעיל."

"חשבתי שאמרת שאת אוהבת אותי."

היא לא הגיבה וישבה בכיסא. כשהרים את מבטו הבחין שכולם יושבים והמקום הפנוי היחיד שהיה הוא ליד חן. הוא התישב בחוסר חשק ועיין בחוברת.

"טוב, אז מתחילים?" ליאן פתחה וישרה את גבה, היא דפדפה בחוברת וסיכמה; "טוב, אז בנוסף לעבודה שאנחנו צריכים להגיש, אנחנו צריכים להכין סרט קצר."

"מעולה! יש לי רעיון לסרט, על רודף שמלות, מישהו שכובש נשים וזורק אותן אחרי סקס."

"אולי נחשוב על משהו אחר!" ליאן מיהרה להגיב. "אני מציעה שאת הבעיות שלכם תיפתרו לבד." סיננה וזרקה לגיא מבט ארסי.

"יש לי רעיון," דודי אמר, "נסקר את החיים הפרטים שלנו."

"מה זאת אומרת?"

"אנחנו שונים, כל אחד בקבוצה הזאת שונה, ואני מניח שלכל אחד מאיתנו יש חיים מעבר, יש סודות שאנחנו מסתירים או אפילו דברים קטנים שאף אחד לא יודע עלינו. זה ישנה את התדמית שלנו," אמר, "לטוב ולרע."

"... אז זה לא בהכרח משהו טוב."

"אבל כל אחד יכוון את זה למקום שהוא רוצה, אם הוא רוצה להציג את עצמו בתור צדיק - שיעשה את זה. מי שרוצה להראות צדדים אחרים - שיעשה גם את זה." אמר ונשען על הכיסא.

"אני בעד." טל אמרה, "או שלמישהו יש רעיון אחר?"

אף אחד לא ענה. ובמילים האלו הוא סיכמו את הבחירה שלהם לגבי המשימה.

כשהצילצול נישמע חן התקשרה לחברתה אבל גיא לקח את הפלאפון וניתק את השיחה, "למה עשית את זה?"

"אתה חצוף," היא אמרה ולקחה מידו את הפלאפון, "זה הפלאפון שלי, מותר לי להתקשר למי שאני רק רוצה."

"לא התכוונתי לזה, התכוונתי להידחפות שלך לחיים הפרטים שלי."

"דודי הציע את הרעיון הזה, לא אני."

"די להיות ראש קטן!" הוא התעצבן, "קודם את עוקבת אחרי ומנסה ללכלך עלי עם ליטל ואחר כך את רוצה להצטרף לקבוצה שלי?"

"מה אתה רוצה?" היתממה, "היה חסר לכם מישהו בקבוצה."

"ואת קפצת על הרעיון." הוא אמר, "אני רק רוצה להגיד לך, שאם את מתכננת עוד אחד מהנסיונות שלך תשכחי ממני, תשכחי ממני לא בתור חבר אלא אפילו בתור ידיד."

היא לא התייחסה והכניסה את הפלאפון לתוך התיק.

"שמעת?"

"כן." היא שילבה את ידיה על מותניה בגאווה, "אבל אני חושבת שאתה שחצן, אתה מחוק מבחינתי. אני לעולם לא ארצה אותך בתור חבר."

"יופי," אמר, "אז זה הדדי."

היא אספה את שיערה המתולתל ויצאה מהכיתה, כשראתה את חברתה היא תפסה אותה ומשכה אותה הצידה.

"תקשיבי," היא אמרה והביטה לצדדים כדי לראות שאף אחד לא שומע, "הוא כמעט עלה עליי. הוא סגור על זה שאני רוצה אותו בחזרה."

"אז תגידי לו וזהו."

"אבל הוא לא רוצה אותי," אמרה באנחה, "בכל זאת, לא משנה מה יקרה - הוא חייב להיות שלי."

"אז מה את מתכוונת לעשות כדי שהוא כן יחזור אלייך?"

"אם הוא לא יהיה איתי הוא לא יהיה עם אף אחת." חן עמדה מולה, מדגישה כל מילה ומילה. היא הציצה מאחורי גבה וראתה את גיא מחבק את ליטל, כשמבטיהם הצטלבו הוא שלח את ידו לשלום במבט משועשע. "אף אחת," סיננה.

*בקשר לפרק הקודם (הפרק האחרון של העונה הראשונה), התאכזבתם וגם אני. כמה שניסיתי להפוך אותו לפרק סיום מושלם, לא הצלחתי. לפי דעתי הפרק הראשון והאחרון פחות יפים מהפרקים האחרים, אין בהם אקשן או עלילה שאמורה להתפתח ולהגיע לשיאים, הפרק האחרון הוא מעין סגירת מעגל כזו שהכל טוב וורוד.

*הייתה אי הבנה קטנה כשאמרתי שהפרק יתפרסם ביום שבת / ראשון. התכוונתי לשבוע הזה.

* ממש מקווה שאהבתם את הפרק, כמו שאמרתי - הפרקים הראשונים והאחרונים לא מעניינים כ"כ בעיניי, אבל זו רק ההתחלה. מפה בטח הבנתם מה הולך לקרות, אשמח לקבל תגובות בונות להמשך. אוהבת