הסוד שאותו נעמה שמרה לאורך כל הזמן הזה, נחשף. היא מקיאה לעיתים קרובות אחרי האוכל ולפעמים היא מקיאה בלי סיבה מוצדקת. הסיבה היחידה שהיא מתרצת לעצמה היא שהיא שמנה.

השקר נחשף, מה היא תעשה עכשיו? היא לא תהיה מוכנה להודות שהיא בולמית, ובטח שלא תפסיק להקיא.

"זה ממש לא נכון. הם בטח טעו, או ששלחו לך תוצאות של בדיקת דם אחרת" אמרה לאמה.

"מה לא נכון?"התעצבנה לילי וקמה בעצבים מהספה "זה ניראה נכון. הפתק מתחת לכרית, הבדיקות. את לא יכולה להתווכח מול עובדות."

"זה לא נכון. את חייבת להאמין לי" אמרה וניסתה להישמע אמינה ככל שאפשר, היא התקרבה לאימה והסתכלה עליה במבט מתחנן.

"אני מצטערת" לילי ענתה והזיזה מבטה הצידה "אין לי סיבה להאמין לך."

***

אחרי הלימודים, מאיה ועדי עלו על האוטובוס הראשון שראו ונסעו לעיר הקרובה, כדי לקנות בגדים.

הן ניכנסו לחנות קטנה של בגדים ובין השאר דברי נוח ודברים ריחניים "יואו, תיראי," עדי הצביעה לעבר נר ארוך בצבע תכלת ועליו נצנצים "אני אקנה כזה." היא התקדמה לעבר הנר ועברה ליד חלון שהשקיף על החנויות מסביב, משם היא הצליחה לראות בית מרקחת.

"תגידי," התקרבה למאיה ושאלה בהיסוס "את קיבלת מחזור מאז שדיברנו?"

מאיה החווירה בשניה "לא" ענתה ולקחה מעדי את הנר והריחה אותו "נחמד" העבירה נושא.

"לא קיבלת מאז? את יודעת כמה זמן עבר?"

"שבועיים" מאיה השיבה, כאילו זה לא עיניין חשוב כלל.

"מאיה, את רוצה שאני אקנה בשבילך מכשיר לבדיקת הריון?" שאלה והסבירה מיד: "אני יודעת שקודם אני ניסיתי להוציא לך את הרעיון הזה מהראש, אבל עכשיו זה מתחיל להפחיד. יכול להיות שגודל לך שם תינוק קטן."

"מה פיתאום" השיבה במהירות. מצד אחד היא חששה, כל כך פחדה שתגלה שהיא בהריון, היא העדיפה להדחיק את זה. "ניראה לך? אין מצב שאני בהריון."

"מאיה, את מדברת פה על שבועיים מאז השיחה שהייתה לנו. זאת אומרת, כמעט שלוש שבועות לא קיבלת."

"אני יודעת, אל תדאגי." השיבה ועברה לצד אחר של החנות, כשהיא מעבירה את ידה על הבגדים שמקופלים על מדף מעץ "הו, החולצה הזאת יפה."

"די לשנות נושאים מפעם לפעם" עדי התקרבה אליה "יש לך בחילות?"

"מה זה קשור?"

"תעני לי."

"לפעמים."

"סחרחורות?"

"מדי פעם. תגידי, מה עם הג'ינס הז-?"

"בואי איתי" עדי הניחה את הנר בצד ומשכה את מאיה לבית מרקחת.

***

לילי עזבה בכעס את הסלון ונעמה נשארה שם לבד, עומדת מול החלון כששערה עף מהרוח וגורם לעיניה לדמוע.

היא בעטה עם הרגל שלה בכעס על רגל השולחן ופלטה צעקה. הדמעות איימו לפרוץ החוצה, אבל לא איפשרה להם. לא עכשיו.

שתי דפיקות בדלת גרמו לנעמה להיבהל, היא מחתה את הדמעות שהצליחו לזלוג על לחייה והלכה לפתוח את הדלת.

שגיב עמד שם והיה ניראה כמו דוגמן. שערו הפרוע עף ברוח החזקה שנושבת בחוץ ועינייו הכחולות גרמו לנעמה לא להסיר את מבטה משלו.

"היי" אמרה וחייכה חיוך מאולץ, היא לא רצתה להראות זכר לבֵכי.

"מה נישמע?" שאל וניכנס לתוך הבית, לא לפני שנישק את נעמה נשיקה קטנה על הלחי, כמו ג'נטלמן אמיתי.

היא הסמיקה והשפילה מבטה ארצה, כשהיא מחייכת חצי חיוך. הפעם חיוך אמיתי.

"אז מה?," התקדם לתוך הסלון והתרווח על כורסא גדולה "הגיעו התוצאות של הבדיקות?"

נעמה לא ידעה מה לומר, היא לא הייתה בטוחה האם היא תגיד את הדבר הנכון, אבל הייתה בטוחה לא לספר לו את האמת  "כן, לפני כמה דקות. הכל בסדר."

"אה, יופי" חייך "דאגתי לך."

"אין לך מה לדאוג," הרגיעה אותו "אמרתי לך שהכל יהיה בסדר."

***

עדי ומאיה יצאו מתוך החנות הנעימה עם המזגן שפעל על חום ונתן להן הרגשה טובה, היישר אל תוך הקור.

"אני לא מבינה אותך" נאנחה מאיה בכבדות, ופנתה לעדי בכעס "את רוצה להכניס לי דברים לראש? - שאני בהריון? חשבתי שאת אמורה להרגיע אותי!"

"מאיה" עדי חיבקה אותה וכשנפרדה ממנה ראתה את העיניים הרטובות של מאיה "חס וחלילה. אני לא רוצה שתחשבי ככה. אני גם כמוך לא אהיה הכי שמחה אם תיהי בהריון, אבל אם כן? את תכחישי את זה גם אחרי שהבטן תיגדל ויהיו לך צירים?"

"ואם אני כן בהריון?" שאלה בשקט "את מבינה שאבא שלי יהרוג אותי כשהוא יידע את זה?"

עדי ניגבה למאיה את הדמעות ופנתה אליה בקול רציני "זה מאונס, את לא רצית את זה בכלל. הוא צריך להבין את זה."

"הוא לא יבין את זה. אם אני אהיה בהריון, כל החיים שלי יהרסו. אני אסתגר בבית, לא אצא לשום מקום - אפילו לא איתך, עם הבטן שתהיה לי. אני לא רוצה שיצביעו עליי ברחוב ויחשבו שאני זונה שנכנסה להריון בגיל 16."

"אבל את חייבת להבין שאת לא זונה ולא כלום. זה קרה לא בשליטתך. אם את לא תביני את זה, אף אחד לא."

מאיה שתקה, היא ידעה שעדי צודקת. היא התיישבה על המדרכה, קירבה את ברכייה אל החזה והניחה את  ראשה בכפות ידיה.

"מה אני אעשה?" שאלה בתמימות.

עדי התיישבה ליד מאיה וחיבקה את גבה "נקנה מכשיר לבדיקת הריון. את רוצה שאני אקנה לך? אין לי בעיה."

"לא, שלא יחשבו עלייך דברים רעים. אני אלך, אבל את יכולה ללוות אותי? את יכולה אפילו לחכות בחוץ."

"איזו שאלה," חייכה "אני אבוא איתך. אין לך מה לדאוג."

***

עידו ירד מהמכונית והחנה אותה ליד חנות בגדים בעיר הסמוכה למושב, נרגש מהעבודה החדשה שקיבל בחנות בגדים ידועה.

הוא עדיין לא סיפר למאיה על העבודה החדשה, כי רצה לעשות לה הפתעה. את היום הראשון שלו הוא יעביר לבד, וכבר ביום השני הוא ישאל אם יצטרכו עובדים חדשים - והוא כמובן יברר בשביל מאיה.

בינתיים, ממול לחנות הלכו שתי נערות לעבר בית המרקחת, אותן הנערות אלה היה מאיה ועדי.

"את רוצה שאני אקנה בשבילך?" עדי עצרה את מאיה בפתח החנות, מוודאה שמאיה בטוחה במאת האחוזים.

"כן" נשמה עמוק "רק תבואי איתי."

"בטח, בואי" אמרה והן ניכנסו יחד לתוך החנות.

הן הגיעו לקופה בזריזות, והיו האחרונות בתור. עדי עמדה עם הגב מופנה כלפי מאיה ובחרה מסטיק, בעוד שמאיה מוציאה כסף מהארנק שלה, כשלפתע הבחינה בפתק לבן מקופל לארבעה חלקים, היא הייתה מסוקרנת אז היא פתחה אותו כדי לקרוא, אבל המוכר הפריע לה "את מוכנה להזדרז?"

בחנות הסמוכה, עידו קיפל את הג'ינסים והניח אותם אחד על השני. כשהבגדים הזרוקים על הריצפה לא ניראו באופק ואף לקוח לא היה בחנות, הוא הרשה לעצמו לצאת למספר דקות מחוץ לחנות, להרגיש את הרוח הקרירה חודרת לעצמות. הוא לקח את כוס הקפה שקנה לעצמו קודם ועמד במדרכה ליד החנות, בעודו מחממם את ידיו עם כוס הקפה.

הוא בחן כל חנות וחנות, עיניו התמקדו בכל החנויות ובאנשים היוצאים מכל חנות עם שקית אחת לפחות. הוא שם לב שרוב החנויות כאן הן של ביגוד ולא מוצרים אחרים, כשעיניו חיפשו את השונה הוא ראה את בית המרקחת.

הוא התמקד בנערה שניראית לו מוכרת. הוא התבונן בעיניים, בשיער, בסיגנון הלבוש וניסה להיזכר מי זאת.

רק כאשר הסתובבה עם גופה לעבר עדי ואמרה לה להזדרז, הוא הבחין שזאת מאיה.

הוא התקדם לעברה בנחת וחייך חיוך מאושר, הוא ניסה לצעוק לה אבל ללא הצלחה. פתאום משהו משך את תשומת ליבו, מאיה הרימה את ידה מעלה והערכה לבדיקת ההריון הייתה גלויה לנגד עיניו.

הוא עצר בפתאומיות ובהה בערכה ,וכשהיה קרוב מספיק כדי לקרוא את האותיות, הוא מילמל לעצמו בתדהמה מוחלטת ובייאוש "מאיה בהריון?"

בבלוג מספר 224761 נערכת תחרות סיפורים. לפי הסיפורים שאני קוראת, אני חושבת שיש סיכוי גבוה ל אהבה במקום אחר (סדרה בהמשכים)  לזכות.

אבל אתם יכולים להירשם ואולי לזכות

בפרקים האחרונים הרבה ביקשו להצטרף לקבועים.. תציצו ברשימה בצד ואם לא הוספתי אתכם תגידו לי ~ הרשימה היא לפי סדר הא"ב, אז תשימו לב לפי הכינוי.