זה לא סיפור טוקיו הוטל , אבל זה לא ממש סיפור מקורי.
זה פשוט מה שעובר לי בראש.
הפרקים נכתבים בזמן כתיבת הפוסט, אין לי פרקים מוכנים.
תהנו . (:
השעון המעורר צילצל.
לא רציתי לקום. מה יש לי לעשות בבית הספר בכל מקרה?
ללמוד? אני בכל מקרה לא לומדת. יותר מדי טרחה בשבילי. אז למה אני הולכת?
חברים? אין לי ממש חברים. אבל זה לא שאני לבד, יש לי הרבה אנשים להאחז בהם. יותר מדי אפילו.
זה כבר נהפך לשגרה יומיומית, לרחם על עצמי כל כך. "אין לך חברים," "את כישלון."
אבל אני הבאתי את זה על עצמי.
עד כיתה ד' הייתי ילדה רגילה, ציונים ממוצעים, כמה חברים, ולא הייתי צריכה יותר מדי. היו מחמיאים לי המון , אמרו לי כמה שאני יפה, שאני צריכה להיות דוגמנית. אמא הייתה מאושרת מזה -
לא היה אכפת לה יותר מדי מהציונים של הבת שלה, אבל העיקר שכולם אומרים שהיא יפה.
אני לא בטוחה מה היא הייתה עושה אילו הייתי מכוערת. בטח הייתה ממעיטה להסתובב איתי. זה היה כל כך חשוב לה...
אז הייתי הילדה הכי יפה בכיתה. אבל לא הכי מקובלת. הייתי מקובלת, אבל לא הכי. רציתי להיות הכי מקובלת. כי אמא הייתה הכי מקובלת. היא סיפרה לי את זה כל כך הרבה פעמים. זה היה נשמע כל כך נהדר. חלומי שכזה.
אז החלטתי שגם אני כזאת. ושאני אגיע לפסגה, ולא משנה מה.
לבגדים לא הקדשתי יותר מדי תשומת לב. אפילו לא התאמצתי להתאים אותם. אבל ראיתי את הבנות היותר מקובלות ממני, הן תמיד לבשו את הבגדים הכי יפים , והבגדים שלהן תמיד התאימו אחד לשני.
אז זרקתי את כל הבגדים הרגילים שלי. הבטתי בארון הריק. הוא סימל בשבילי את ההתחלה החדשה.
אמא אמרה לי שעשיתי החלטה חכמה. "הגיע הזמן שתתלבשי נורמלי. את נראית כמו ילדה מהרחוב."
אני לא חושבת שנראיתי כמו ילדה מהרחוב. נראיתי בסדר. אבל אמא תמיד רצתה יותר. אז יצאנו לקנות לי בגדים חדשים. נכנסו לכל החנויות הפופולריות. זיהיתי את כל הבגדים שראיתי על המקובלות, וקניתי.
קניתי בגדים מזעזעים. אבל זה בדיוק היה הסגנון של המקובלות.
למחרת כשהגעתי לבית הספר, נראיתי כאילו יצאצי מקטלוג אופנה נחשב. פתאום כל הכיתה לטשה בי מבטים.
"יובל, זאת את?"
"למה לא?" היתממתי. אבל החברה הכי טובה שליי לא קנתה את זה.
היא לא הייתה מקובלת, ונגעלה מהמקובלות.
"אני לא מאמינה שנהיית אחת מהם. עזבי אותי."
החברה הכי טובה שלי לא אמורה לקבל אותי איך שאני? מה פתאום היא שופטת אותי לפי הבגדים שלי?
אבל, רגע. זה לא מה שרציתי? שאהיה יותר מקובלת בגלל הבגדים שלי? פתאום לא הבנתי את עצמי.
אבל הבנתי שהילה כבר לא חברה הכי טובה שלי. היא כבר בכלל לא חברה שלי. היא בכלל לא מקובלת,
אז עדיף שאני לא אסתובב איתה.
ישר כשהילה הלכה ממני התאספו מולי מלכת הכיתה והבנות המקובלות.
"וואו." אמרה סתיו, 'המלכה'. קריאות דומות נשמעו מעוד כיוונים.
חייכתי. ידעתי שהצלחתי.
מאז התחלתי להתעסק יותר בשיער ובבגדים. התחברתי עם הבנות שהיו יותר מקובלות ממני.
אלה שהיו מעליי, הגיעו להיות מתחתיי. הרגשתי נהדר. הרגשתי ממש על גג העולם.
רק דבר אחד הפריע לי , וזאת סתיו. היא נשארה מלכת הכיתה. אני הייתי החברה הכי טובה שלה.
עד היום אני החברה הכי טובה שלה. ועד היום אני מקום שני. סתיו זוכה במדליית הזהב, ואני במדליית הכסף.
אבל למרות שאני לא מקום ראשון, יש לי המון חברים. הם קוראים לעצמם חברים שלי, אבל הם מתנהגים יותר כמו מעריצים או שפוטים שלי. וגם סתיו כבר השתנתה מקצה אל קצה. היא לא הייתה חברה אמיתית.
היא לא מעריצה שלי כמו כל האחרים , בשום פנים ואופן לא. סתיו לא מעריצה אף אחד , חוץ מאולי את בריטני ספירס או כוכבי פופ אחרים. סתיו דואגת שיעריצו אותה.
סתיו כבר לא מקשיבה לי כמו פעם, סתיו רק מדברת על עצמה. סתיו כבר לא חושבת עליי, לסתיו כבר לא אכפת ממני. סתיו כבר הפסיקה לבוא אליי לראות טלוויזיה ולרכל. אני לא חושבת שהיא זוכרת איפה הבית שלי בכלל.
היא גם הפסיקה ללכת איתי למסיבות. שתינו תמיד מוזמנות, לכל מסיבה. לרובן אנחנו גם הולכות. אבל אף פעם לא ביחד. סתיו תמיד לבד. סתיו ואני עוד נקראות חברות הכי טובות, אבל כנראה שסתיו לא מבינה מה זה אומר.
וזהו, אין לי למה ללכת לבית ספר. לרגע חשבתי לא ללכת בכלל. להישאר במיטה ולישון...
אבל אני מכורה לתשומת הלב. אני אוהבת את המעריצים. אמנם הם לא שם כשאני צריכה אותם,
הם לא ממש שם בשבילי כמו שסתיו הייתה פעם. אבל היחס שלהם אליי די נחמד.
אז קמתי וישר פתחתי את ארון הבגדים לקחתי את הג'ינס הקרועים שלי ואת החולצה הוורודה.
סירקתי את שיערי החלק, הבלונדיני, ואספתי אותו לתסרוקת מרשימה, והתאפרתי.
בן אדם נורמלי היה מתארגן ככה בשביל לצאת לאיזה אירוע חגיגי, אני התלבשתי ככה לבית הספר.
כבר התכוננתי לצאת, עם התיק על כתף, כשנשמע צלצול בדלת.
"היי יוב.."
הייתי מופתעת מדי לראות אותה כאן , אצלי בבית, אחרי כל כך הרבה זמן שזכיתי להתעלמות מושלמת מצדה.לא הצלחתי להתאפק שלא לצרוח.
"סתיו?!"
מקווה שאהבתם (:
בבקשה תגיבו , אשמח אם תגידו לי איך לשפר.
הכותבת. 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
מדליית כסף / / הכותבת .