מכניסה את הבטן

כשאני מחפשת גבר אני באמת לא ירצה אותו עם כרס.לא כי זה דחוי,אלא בגלל שאנשים שמנים משדרים לי משהו לא תקין וזורם בעין.ולי מותר להגיד את זה.כי אני שמנה,אז זה לא נחשב התנשאות או משהו בסגנון.

בין כל זוגיות של אישה שמנה וגבר נורמטיבי יש איזה משהו מאחורה,תמיד הצד הנחות ירגיש נחות,לא משנה עד כמה ידבר על זה.והצד הנורמטיבי יחשוב שהוא בעל סטייה לאנשים עם עודף משקל ושיש בבחירות שלו משהו מוזר-לא ייחודי,כי ייחודי זה זה מיוחד ושמנה זה תסכול,עצבים,בושה ושומן.וכך בעצם גם הוא הופך להרגיש בצד הנחות.

אני לא יודעת עד כמה השורות הללו נכונות.אבל ראיתי ערוץ 8 השבוע והיתה תוכנית על מועדון ייחודי באמירקה שנפתח אך ורק לביג מאמות של ארהב שלא מרגישות בנוח לרקוד עם כל נועצי המבטים למינהם.אחר כך הם עברו לצד של הגברים שה"סטייה" שלהם זה בעצם נשים שמנות [שם זה שמנות יותר מדי ברמה לא בריאה לגוף],הם דיברו על העיניין של הבושה או המוזרות שיש במערכת יחסים כזו ולאמר את האמת,אני לא יודעת מה לכתוב.כי אני חושבת שגם הם לא ידעו מה להגיד.

מה שדפוק בתוכניות כאלו שהם מנסות להיות "יעני מדע וחקר" אבל הם יוצאות בדיוק כמו פרסומת לגלידה 0% או קסטרו עם הדומגנית האנורקטית.תמיד מגדירים,תמיד אומרים מה מותר ומה אסור.וכמה שהם"מנסים" לשנות את הסטיגמות על השומן והשמנים  הם מוסיפים ,גורעים ומזיקים.תמיד לוקחים את השמן הקיצוני ששוקל 200 קילו ואת הרזה החולני ששוקל 39.ככה בעצם הם יוצרים עוד תדמיות שגויות ל"סתם" שמנים או רזים.

אני לא אשכח שבתקופת הנערות המוקדמת בנים היו מסתכלים רק על הגוף.גם כשהיו מבינים שמאחוריו אין שומדבר.בעצם..אולי גם עכשיו זה ככה?סקיני ג'ינס שולטטט?

אני אף פעם לא אבין למה כולם מתעסקים בזה.הרי זה לא בגלל הבריאות,זה הרבה יותר בגלל החברה.

נכון שזה נחמד לחשוב שיהיה טרנדים הפוכים מטרנד הרזון? כמו למשל "טרנד ההשמנה-תאכלי,תתענגי,תשמיני זה סקסי"