יודעים מה אני לא סובלת?
העתקות וגניבות.
אני לא יכולה להגיד לכם עד כמה אני שונאת את זה.
בכל מערכת אתרים יש את זה ואני מעדיפה לא לפתוח בנושא- או כמו שאומרים, לא להיכנס לזה.
וכבר דיברתי על זהירות באינטרנט.
גם אם אתה חושב שאתה-"מכיר" את האופי של הבן אדם באינטרנט, לרוב אתה טועה.
ואני לא מתכוונת במובן של שיחה באייסיקיו או משהו, אם אתה רשום לאיזה אתר ויחד איתך עוד מישהו וסתם, אתה מחליט לדבר איתו בפורום או משהו...
סתם, בלי פרטים, בלי כלום, שיחת מה בכך, אתה בטוח שאתה קלטת את הבן אדם, ופתאום אתה מגלה שהוא איזה שקרן דיפלומט שעובד עליך בכל הזדמנות, מתחזה, משקר, ממציא ומעוות את מה שאמרת כדי לא לענות.
וזה מניסיון אישי.
זה ממש מציק, כי אתה מבין שטעית-ביקטיים.
וואי-אני כבר חצי שעה על הפוסט הזה-עכשיו 17:40 בדיוק!

מוזר לי שרק לפני שלושה ימים(כולל היום זה 4) היה יום הזיכרון לשואה ולגבורה.
זה נושא מחריד.
מעניין, הילדים הקטנים, למיטב ידיעתי, אולי לא מבינים את משמעות הנושא.
גם אם מסבירים להם, יכול להיות שזה נקלט אצלם אבל לא מובן להם.
אולי בעתיד שלהם לפתע הם יחשפו לנושא המחריד והנורא הזה וישכחו את כל מה שלימדו אותם על זה כדי להרגיע אותם.
אולי.
ואולי לא.
לדעתי, כשילדים קטנים מתוודעים לפתע לנושא הזה, זה יכול לגרום להם חרדה שלא תעבור בקלות.
במיוחד אם הם בסביבת אנשים שמספרים זאת כסיפורי אימה,
זה לא נורא?
שילדים קטנים לפעמים שומעים את הנושא בצורה כזו, של סיפורי אימה?
זה לא אכפת לאנשים? שהם מדאיגים את הילדים?
מי הם שיעשו זאת?
ומדוע?
האם זה שחרור של לחץ? הוצאת עצבים? תגידו לי, מה ולמה?
מה הסיבה שהם רוצים להחריד ילדים?
מניסיון החיים שלי, אני חושבת שאם מדברים ברוגע על נושא כה נורא, זה מיידע את האנשים בחוכמה רבה וגם לא מפחיד אותם. אבל אין צורך להחריד אותם כדי שיקלטו את המידע, אתם לא חושבים?

זה תכל"ס, הבלוג הראשון שלי.
היה לי אחד אבל לא ממש כתבתי בו כמו שפה.
אבל באתרים, חח, אפשר לומר שאני אשפית, בבלוגים לא.
~המבין יבין~

טוב, זה היה הפוסט הארוך ביותר עד כה(נראה לי),
אז,

עריכה:
רשמית הפוסט הזה ערך מ-17:10 עד-17:58.
כולל העריכה-17:59
עכשיו 18:00 בדיוק.
טוב, אני אפסיק עם זה...
תגובות?
אני עומדת לשנות קצת את פני השטחXD
כלומר אני משנה קצת את צבעי הבלוג, מה שכתוב ברשימות וקצת את העיצוב.
בקרוב תמונות-"לפני ואחרי":-)