אני שונאצ אצ הרקע הורוד הזה. וכמו בחיים אני רוצה לשנות, אבל אין לי כוח לחפש רקע אחר או להבין קצת בעיצוב של הבלוג הזה.
כמו בחיים שלי- אני רוצה וורוצה , ואין לי כוח לזוז, כאילו נוח לי במקום הזה של הלבכות, לבכות,לבכות.
10 חודשים. של כאב אדיר. אני לא יודעת את מי אני רוצה בכלל. קרעתי את המכתבים שלו, ותמונות.. חוץ מ2 תמונות.
ומכתב אחד.
לפעמים אני חושבת שאני מתגעגעת אליו ולפעמים אל נ'. עם נ' זה נגמר סופית. היינו הלכנו חזרנו באנו.. טוב זה לא יכול להתקיים.... זה הרי רע, לא טוב, אסור זו המילה.
אבל...... לב אוהב, זה לב עיקש. כהלב פועל הוא לא סופר את הראש.
הלוואי והיה לי את הכוח להיות יותר קלילה, לא לקחת ללב, לא לבכות מכל שטות, לשמוח באמת, להכיר מישהו.. אני מכירה מלא, מתחילים איתי מלא, באמת עם כל הצניעות, אבל אני לא מצליחה להתאהב.... ועכשיו תגידו " עד שלא תששתחרי מהם לא תצליחי להתאהב.."
לא נכון, בולשיט. בחול הצלחתי! בחול קרה לי משהו.. משהו שלא הצלחתי לשמור עליו, שישר אמרתי "מה שקורה בחול נשאר שם"אבל יום אחרי הבנתי כנראה מאוחר מידי שזה גלגל ההצלה שלי.
יהיה גכלגל הצלה נוסף?!
התחזקתי נורא, אני באמת מאמינה שיהיה לי מישהו שאני יואהב, אבל אני רוצה עשיו. אני חייבת עכשיו.
יש לי עוד קבע.. התפללתי על הקבע הזה, עכשיו שקיבלתי, אני כועסת על ה' למה הוא נתתן לי. איזה אישה גרועה אני.(מצחיק שכתבתי ילדה ומחקתי)
אני מרגישה ילדה.. אין לי כוחותצ, מחכה שיצליו אותי מכל דבר רע שקורה לי, אני לא יכולה להתנהל לבד, מפחדת ליפול.. ווואלה הגיע הזמן שאתחיל להתמודד לבד, שאתחיל לקחת את עצמי ביידים, שאתחיל להבין שמותר לטעות ומותר לקחת אחראיות והכל בסדר. אני בת אדם כמו כולם.
יום אחד אני בוכה עליו ויום שני על נ'. מה יהיה!? אני מפחדת.. אני תכף משתחררת , לא חתמתי להרבה.. מה לעשות?!
החזקתי בצבא.. ואני הולכת להיות רחוק ממנו עכשיו, מזה אומר?! איך הוא יתנהג ביום שאחרי? הוא ישמח? הוא יחייך בבאמת? ירגיש הקלה?
ולמה שוב, אני מתעסקת בכולם חוץ מבעצמי. הרי אני הפסכולגיתצ הכי טובה של עצמי. למה אני מתעסקת בהם לא בי.
במה קורה להם, ואם הוא הכיר מישהי, ומה הוא כתב בפייס, ומה הוא עשה איתה בלילה, ואם הוא נישק אותה, ואם ההוא ישן איתה... והוא והוא והוא.
ואיפה אני?!!?!?!?!?!?!?
איפה שהמשקל שלי מונח. כל כך כצוב. אבל השבוע חייבת לציין שאכלתי פחות. חייבת להראות לו שאני מרזה שוב, כי רע לי.
זה הטרריגר שלי. נכון לא הכי טוב... אבל זה יעלה אותי על הגל. זה יעזור לי לכווץ את הקיבה, אחר כך כבר יהיה לי יותר קל והקיבה שלי תצתמצם.
לא חייב תמיד לחשוב כזה רחוק.
בא לי למות. ואם תראו אותי, אני נראת בסדר גמור. רק מישהי אחת יודעת טוב מה קרה לי.. טוב נו, אולי היא לא יודעת שאני בוכה כל לילה וכמה ממש קשה לי.. אבל הי איודעת קצת.
הגעתי למצב שאני חסרת אונים. ממש. לא יודעת איך להתמודד, ואם תשאלו אותי מה הכי בא לי?
אני יגיד שתדרוס אותי מכונית.
איכס , ממתי אני ילדה עצובה , דיכואנית שכזו?!
אפסית .לוזרית.
ומה בסך הכל אני רוצה..? להתאהב, זוגיות, שזה יהיה הדדי ולא סתם להיות עם מישהו..
אני רוצה להתאהב.! הלב שלי זקוק לאהוב מישהו שניתן לאהוב, שניתן להיות איתו, שניתן להתחיל איתו משהו חדש ונקי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
