שישי בצהריים.. ריח השישי באוויר, יושבת בכסא מול המחשב, מוזר..(בדרך כלל אני תמיד על השולחן), קולה זיירו, שירים ברקע
ומליון ושתיים מחשבות!
תמיד הייתי רוצה להיות זאתי שיש לה מליון תגובות, אבל אפעם לא השקעתי בפוסטים יותר מדי, לא השקעתי זמן.. ואז באתי בטענות כלפי עצמי.
כמו באוכל, בזוגיות ובהכל.
לפני כמה ימים ראיתי 43.5. משהו שלא ראיתי שנים, ברור שהוא נעלם וכרגע אני מפחדת לעלות למשקל.
לפני חודש פחות או יותר, לקחתי 49 כדורים, ניסתי להתאבד, אני ,הילדה החייכנית, המאושרת, הקולנית, הצעקנית, שכולם שומעים! , עם השיער הפזור או הקוקו לצד , עם האיילנר, עם החיוך, עם האצבעות הקטנות ( זה הדבר היחיד שאהבתי בגוף שלי) הילדה הזאת.. אני, ניסתי להתאבד.
לא הצלחתי כמובן.
מה שכן זה גרם לי להזיות, להזעה, ובעיקר- להקאות בלתי פוסקות.
לא הצלחתי לקום, סחרורות, ראיתי שחור, חולשה מדהימה, וגם פה ראיתי את הטוב- הקאתי. כל חצי שעה בערך הקאתי, לא היה לי כבר מה..
פשוט להוציא ולהוציא.. מילאתי דלי.
אין לי מושג איך הגעתי לזה, בעצם יש לי.
חודש שאני והאקס לא יחד, הוא מפלרטט עם מישהי.. אני התנשקתי עם מישהו, נוצר קשר עמוק, בנאדם זהב, הכי רחוק מזה, לא יודעת מה קרה, פשוט הרגשנו, יומים שלוש לפני שסיימנו את זה , אני והאקס חזרנו. כן אני יודעת יצא שיומים שלושה הייתי עם שניהם. בערך.
כי עם האדם השני נקרא לו ש' בימים האחרונים לא היתה יותר מדי מגע, גם זה היה לפני פסח, לא ראיתי אותו.
זה נקרא לבגוד?! יכול להיות, אני לא אקל על עצמי ואגיד שהייתי בסדר. כי לא. הבנתי מה עשיתי. (בלי קשר לא שכבנו או משהו..)
ואז האקס שלי נכנס לי לפלא והעביר הודעות שלי ושל חברה שלי מהוואסאפ למייל שלו. והכל התגלה.
בלאגן שלם, איומים, קללות, עקב אחרי, צפר לי ליד הבית עד חמש בבוקר, רצה דברים הזויים, אבל מה שהיה הכי מפחיד.. זה שהיה מכות.
גם פעם היה מכות, סטירה פה, מכה שם.. ( אני כותבת את זה כאילו זה כלום) אבל בפעם האחרונה היה מכות נוראיות.
בכתפיים, סימנים כחולים, יריקות, שרטתי אותו חזרה, כמעט עשיתי תאונה, לא האמנתי שהחיים שלי התהפכו בצורה כזאת!
אני בחרדות.. כל אוטו שעובר אני מפחדת שזה הוא, מפחדת לקום ולצאת, מצד אחד רוצה אותו, מצד שני רוצה להשתחרר אבל לא עושה כלום בשביל זה.. כאילו הצד שרוצה אותו מנצח.
יש לי סיוטים נוראיים כל לילה, המחזור מאחר או מגיע ליום אחד, לחץ מטורף, אין לי שלוות נפש, שלושה אנשים בעלי "כוחות" (רבנים וכאלה) אמרו לי שיש לו בעיה נפשית שהוא לא בשבילי, שהוא אלים, שתלטן, כוחני.. אמרו לי דברים נוראיים. מבלי שאגיד דבר.
על מה שעשיתי ניסתי לכפר, צמתי, התפללתי, התחננתי, בכיתי, מה לא.
האקס לא מרפה.. "מגיע לך המכות" כי פגעת בי. לא משנה מה עשיתי לא מגיע לי הדבר הזה.
מילדה מלאת שמחת חיים.. הפכתי לילדה קרה, נוראית, עצובה, בדיכאון, לא מדברת, שקטה, לא באה לצבא, הולכת ובאה מתי שבא לי, ולא אומרים לי כלום, התנתקתי מכולם, השארתי את עצמי לבד, מפוחדת, חרדתית, מחכה שמישהו יעקור לי את הלב מהמקום וישים חדש.
קמה כי צריך לקום , מצחצחת שיינים כי ככה צריך, בלי שום רצון, בלי שום חיות. מתה מפנים, הזמן זז ואני מרגישה תקועה בו.
שלושה חדשים עברו. ואני עדיין באותו מקום.
תחודשה נוראית לאוייבים שלי אני לא מאחלת אותה.!
הכי מדהים.. שכל כמה ימים הוא נזכר להכאיב לי, בזמן שהוא מודה שהוא מנסה להמשיך, אבל לא מצליח, מנסה לחיות בחוץ, יוצא יותר, רואה תמונות שלו ממקומות עם חברים.. אבל מה "אני בדיכאון".
אפילו שם הבנתי, ואמרתי אני יודעת שחיוך בתמונה יכול להיות מזוייף ואולי באמת קשה לו. אבל די כמה פאטתית אני יכולה להיות?!
הוא פשוט ממשיך להציק לי כדי שאני לא המשיך הךאה, ולי יכאב, בזמן שהוא קצת הוציא אותי מהלב.. יותר מקצה, בזמן שהוא מנסה להתקדם.
ומי שמנסה בסוף מצליח! אני אפילו לא ניסתי.
עוד כמה ימים אני בת 20.
אין מצב שאפתח כך את השנה החדשה שלי, קידומת חדשה, התחלה חדשה.
אפשר בבקשה עזרה?!
אפשר להזדכות על הלב שלי?!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
