אצרח אותך כל הדרך הביתה

אני לא מאמינה שזה קורה לי

אני לא מאמינה שנכנסת לי עכשיו בחלום.

כמעט שכחתי את הפנים שלך. הדמות שלך נשארה דחוקה ומטושטשת בסל מיחזור בראש שלי מאז היום שבו ראיתי אותך לאחרונה. חודשים לא חשבתי עלייך -ככה-, ודווקא עכשיו, כשאני ישנה במיטה ליד מי שבאמת אוהב אותי, שדואג לי כשהחום שלי עלה אתמול למעלה 38 וחצי מעלות, דווקא עכשיו, כמו בכל הפעמים הקודמות אתה נכנס לי לראש כשאני ישנה, ואומר לי שתמיד אהבת אותי, מהיום הראשון, מנסה לנשק אותי, ואני במצפוני עוד דחיתי אותך, בכאב רב על זה שזה מה שאני מעוללת למי שאני יודעת שאני אוהבת.

ואז נעלמת, ופתאום היו מלא אנשים מסביב, ולא יכולתי למצוא אותך, והייתי לבד שוב

ולמרבה האירוניה, כשקמתי, בדיוק חשבתי שאני צריכה לשלוח לך אימייל מתישהו, אני פותחת את המייל-בוקס ורואה אחד ממך. קישור, ששלחת לי ולעוד כמה.

חשבתי לעצמי שאני אתן לזמן למחוק אותך שוב, ושמשמעות החלום תהפוך פתאום לנסתרת ולא ברורה מאלייה.

אני עושה לעצמי בחילה.