אצרח אותך כל הדרך הביתה

פעם נתת לי לשמוע שיר והוא הלך ככה

Juliet, when we made love you used to cry

you said "I'll love you like the stars above, I'll love you till I die"

ואלו היו 2 השורות שזכרתי ממנו, אחריי שאמרת "השיר הזה עלייך". באותה השנייה רציתי לבכות, כמו בפעמים שהיינו "עושים אהבה" (הגרשיים זה לא כי לא היינו עושים את זה מתוך אהבה אלא כי זה נשמע פלצני) - כי לפעמים באמת הייתי בוכה, אבל רק מאושר.

עכשיו אני בוכה סתם כי מזמן לא בכיתי מאושר.

אני זוכרת את המבט שלך אז עליי.

אז או שאתה מתת, או שהאהבה שלך מתה.

פעם אהבתי אותך כל כך.

עכשיו אני שונאת את כל מה שאתה גורם לי להרגיש, כולל את עצמי.

נשבעתי לא לבכות יותר בגלל שום דבר.

אני פשוט לא מצליחה.

רבאק.