יש לי חבר..
כבר יותר משבועיים וזו הרגשה מטורפת.
פשוט מכל רגע איתו אני נהנת יותר ויותר..
הוא ממלא אותי. הוא פשוט החבר הכי טוב שקיים.
אפשר לדבר איתו על בכל ולספר לו הכל.
וזה כל כך נחמד לדעת שיש את הדבר הזה שהוא רק שלך.
חבר שהוא רק שלך.
הוא גורם לי לאושר עילאי מטורף.
ואני באמת לא הרגשתי הרגשה כזו כל כך הרבה זמן
שמגיע לי!
כל כך מגיע לי!!
אבל, [תמיד אחרי כל דבר כזה מגיע האבל הגדול]
הייתה לו אהבה גדולה,
מישהי. היום היא אחת מבין הידידות הכי טובות שלו.
הם בקשר ממש טוב. ואין לי בעיה עם זה!
אבל זה כבר עובר כל גבול, כל דבר הוא איכשהו מקשר אלייה.
היא נכנסת לנו תמיד בכל שיחה..
זה מטרף אותי ואני פשוט אוכלת את עצמי..
הוא מחמיא לבנות וכותב להן בפייסבוק כמה שהן כוסיות ושהוא אוהב אותן.
ומילא הוא היה עושה את זה גם לי.
אבל הוא לא!
הוא מחמיא לי.. לא חסר לי!
אבל כאילו מבחוץ הוא תמיד משאיר אותי על אש קטנה.
לא נותן לי יותר מדיי קרדיט ומקום אצלו בלב.
זה פשוט מחרפן אותי.
אני יודעת שהוא אוהב אותי.
הוא אמר לי.
יש לנו קשר ממש מושלם.
אבל פשוט יש לו את המנהגים שלו שכל כך קשה ליט להתרגל אליהם.
אני פשוט לא כל כך יודעת איך להתמודד איתם.
אני מבחינתי לא הולכת לסיים את הקשר הזה בקרוב.
אני חושבת שיש לקשר הזה סיכוי מאד טוב להצליח.
אני פשוט צריכה לקחת את הכל בסבבה..
ולא להיות קנאית יותר מדיי
זה סתם מוציא לי ת'עיניים!!!
הוא עכשיו נסע.. עד יום ראשון אני לא אראה אותו. :(
[זה מזה קשה לי.. אחרי יום בלעדיו אני מתאבדתת חחחח]
אנחנו גרים באותו יישוב וכל היום אחד בתחת של השני..
כל עוד זה עדיין לא נגרר ונהיה מעיק אחד על השני.
אני באמת מתחילה להתאהב בו.
והוא בין הדברים הכי טובים שקרו לי השנה!
טוב. סיימתי עם החפירה.
חג שמח לכולם (:
3> נוי
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
