בליל הסדר לא היה לי כייף.
הייתה שם את המשפחה של חבר של אמא,
ולמרות שזה היה הבית שלי לא היה לי נוח.
קראנו את ההגדה והשתעממתי,
ואחר כך הלכתי לחדר(שכולם אכלו),
שרצו לחפש את האפיקומן לא חיפשתי,
כי מה הטעם לחפש לבד?
(כן, לא היו עוד ילדים בסדר).
היום אני הולכת לדודה שלי.
אני מקווה שיהיה אצלה כיף. (:
התחלתי האמת לכתוב סיפור, אבל אני לא יודעת אם לפרסם אותו כאן.
אתם יכולים להציע לי אם לפרסם אותו בתגובות,
כי מאוד חשובה לי הדעה שלכם.
אם אתם בכל זאת רוצים לקרוא את הסיפור, פשוט תגידו. ^^
הסיפור מבוסס על החיים שלי, אבל הוא לא משעמם.
הוא בעיקרון על רגע בית החולים שהייתי בו.
(שיתוק ברגליים, ניתוח בכליה, ניתוח בשקדים, חשש לגידול במוח..)
כן, כל אלו עברו עליי עד לגיל 6.
עוד נושא, הבלוג החליף עיצוב,
אני עשיתי את המסגרת.
אם תשימו לב החלפתי גם כמה דברים ברשימות,
ואני הולכת עוד לעדכן.
אני יותר לא מכינה בלינקים, מהסיבה הפשוטה-
אני לא מפעל בלינקים .
טוב ויש לי עוד בקשה אחת קטנה.
תגיבו על אם לשים את הסיפור ועל העיצוב.
M I C H A L
שחטפה את המאפין מהמקרר. P=
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
