טוב אז,אני לא חדשה פה או משהו אבל,מחקתי את כל הפוסטים פה בבלוג והוא לא היה בשימוש כבר שנה או יותר.
יש לי בלוג אחר,שקוראים בו אנשים שאני מכירה.
ולהיפתח כמו שאני אמורה לעשות בבלוג לא נפתחתי. ויש לי המון מה לפרוק,לפחות בזמן האחרון שלא טוב לי,
חסר לי משהו בחיים,ולא מזמן הבנתי סופסופ מהו
א ה ב ה .
זה דבר שמבחינתי הוא מדהים,והוא דבר בין הכי טובים שיכול לקרות למישהו , זה הרגשה כ'כ טובה לדעת שמישהו אוהב אותך,
שיש לך מישהו לאהוב . הוא בכללי לאהוב , להתאהב .
פעם עד סוף שנה שעברה,אני לא הבנתי את המשמעות של זה בכלל,כל הזמן רק רציתי להפסיק לאהוב את הבנאדם שבעצם אהבתי באותה תקופה,
כי תמיד הייתי נפגעת,תמיד זה לא היה הדדי.
אני מבינה שהייתי קטנה,אני מבינה שהייתי בלי ניסיון,אני מבינה שאני צרכה לשכוח.
אני אהבתי מישהו בתחילת שנה שעברה וזה קצת הסתבך,עם הזמן זה הלך ונעלם. הרגשות כלפיו כבר לא נשארו.
התבגרתי מאז מאוד,השנתי גם.
הכול בעצם השתנה בחיים שלי,איבדתי כמה חברות טובות שלא מרצוני,רכשתי כמה חברות.
אבל אהבה לא הייתה לי,גם לא אהבתי אף אחד.
ועכשיו בזמן האחרון אני בעצם מבינה שזה חסר לי כ'כ,שאני מעדיפה לאהוב מישהו ושזה לא יהיה הדדי ,
ועם כל ה להיפגע שיש באהבה.
יש לי הרגשה כזאת כבר די הרבה זמן בלב,שזה קרוב,שזה עומד להגיע וזה קרוב יותר ממה שאני חושבת,אבל אני לא רוצה לפתח ציפיות גם. ובסוף להיפגע אולי.
היה לי באמת מצברוח מדהים בזמן האחרון וזה , אני נוסעת אני נהנת אני מחיכת והכול טוב והכול,
אבל בסופו של דבר אני חוזרת הביתה ואיכשהו חוזרת לחשוב על זה , ופשוט
בוכה.
זה לא משנה איזה מדהים היה לי , וכמה טוב היה לי . בסופ ההרגשה הזאת תמיד חוזרת לי.
הקטע לא היה כ'כ מובן,כן אני יודעת.
אבל זאת הייתה כ'כ פריקה טובה אחרי כל הזמן הזה שהייתה צרכה לשמור את זה אצלי .
קארול (L)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
