זה אמור להיות כיף,
אני אמורה לחשוב על הקייצת וממש להיות שמחה, שהנה זה הגיע
אבל אני לא
כי יש לנו רק 50 חניכים, שזה כלוווווווווםם ממה שהיינו יכולים לגייס עם לבוגרת שלנו היה איכפת מהקייצת הזאת
יש את הכמה שעושים בשביל הקן, ויש את כל ה40 שלא...
כל הקבוצה שלי רק מחכה לקייצת וכל הזמן כזה "יווווו איזה כיף! קייצת!!!!!"
אבל כשמדברים איתם על יום עבודה, הם כל כך לא בקטע
והם לא קולטים שבשביל שהקייצת תתקיים בכלל צריך את הימי עבודה האלה
שזה לא מנותק
וזה מאוד קל שכולם עושים הכל בשבילך, ובונים את כל הקייצת בשבילך
ואחר כך לבוא לקייצת כשהכל כבר מוכן ולהגיד כמה שכיף לך
כשהכל כבר מוגש לך על מגש של כסף
הם כאלה קרציות...
אבל אני ינסה להוציא את המקסימום מהקייצת הגרועה הזאת...
מחר יש יום בנייה בשטח
אני כל כך אוהבת צופיות וכפיתות והכל:)
אני כל כך ישתדל שהשער יהיה מושקע וגדול כזה... כמו השערים של הצופים... בחיי שצריך ללמוד מהם הכל על צופיות ולקחת מהם דוגמא!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
