הבלוג של סוסון ים

סוסון כבר בחור גדול. עבר את גיל ה40. הוא עדיין חי אתי וכנראה זה לא עומד להשתנות. אלא אם...

אביו היה כאן לאחרונה ושוב בא עם תוכניות. תמיד כשהוא בא יש לו תוכניות. הוא הולך לרווחה, למטפלים שונים, בניגוד לרצוני והסכמתי. אך הפעם הטיעון שלו היה הגיוני ואני מקווה שזו לא מלכודת

הכל התחיל כאשר סיפרתי שבן של חברה שלי הוא טראנסג׳נדר. בן שהיה פעם בת ועבר ניתוח להוצאת הרחם והשחלות. היא לא תראה נכדים - אמרתי - ובעצם גם אני לא אראה נכדים מסוסון. למה לא - הוא אמר - סוסון הוא זכר נורמלי שעבר תאונה. זה לא גנטי. הוא יכול. אבל כל עוד הוא חי איתך הוא לא יעשה

חשבתי על זה. אולי באמת. אולי הוא צודק... היתה פעם שהוא צדק. רק בזכותו פנינו לרווחה. עכשיו יש לו עובדת סוציאלית, פסיכולוגית, חברה, עבודה, תו נכה.  למה שלא תהיה לו אישה וגם ילדים? אולי כדאי להריץ את זה? למרות שסוסון היום הוא לי עזר רב. בזכותו אני לא לבד. בזכותו יש לי כסף. ומי יהרוג לי את הג׳וקים ויקנה חלב ויוריד את הזבל ויסחוב לי קניות ויחנה בחניית נכים?