כינוי:
RooSter בן: 32 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 8/2007
 וכאן זה נגמר מבחינתי.
צפו לפוסט חפרני וסוגר מעגל.
"עכשיו תורי
עכשיו תורי לאהוב
עכשיו אני
גם לי מגיע
שיהיה,
מישהו כאן קרוב
יחבק וירגיע
אחד אחד
את השדים במלחמה הזאת
אחד אחד
את הפצעים שלא נותנים לחיות
מישהו להיות איתו ביחד לא לחוד
מישהו להיות איתו ללכת לאיבוד
מישהו לרוץ איתו איתו בגשם החזק
שבתוכי תמיד יורד
ולא נפסק
עכשיו תורי
עכשיו תורי לא לכאוב
עכשיו אני
גם לי מגיע
מישהו, שלא ייתן לעזוב
הוא יילחם וינצח
אחד אחד
את הקרבות במלחמה שבי
הוא יחבר את החלומות הקשורים שלי
מישהו להיות איתו ביחד לא לחוד
מישהו להיות איתו ללכת לאיבוד
מישהו לרוץ איתו בגשם החזק
שבתוכי תמיד יורד ולא נפסק
מישהו להיות איתו ביחד ולא לחוד
מישהו להיות איתו ללכת לאיבוד
מישהו לרוץ איתו בגשם החזק
שבתוכי, תמיד יורד, ולא נפסק
מישהו לרוץ איתו בגשם החזק
שבתוכי, תמיד יורד, ולא נפסק
עכשיו תורי עכשיו תורי לאהוב
עכשיו אני.. גם לי מגיע.."
מדי פעם יוצא שיר שממש משקף את מה שאני חושב.את מה שאני רוצה,את מה שאני אוהב.
את השיר הזה מצאתי אחרי הסגירה של הבלוג.אחרי שקרו כלכך הרבה דברים שהרבה מהאנשים שקוראים כאן לא יודעים עליהם.
זה היה פשוט חופש מושלם.ראיתי את זואי.עברתי שבועיים של כיף.למדתי להחזיק מעצמי ממש טיפה,של משהו על סף הפיגור,על סף הכיעור.רק על סף,לא ממש.
ואז זה התחיל.הראש שלי הסתובב מהכל,עשיתי כל כך הרבה טעויות ושטויות,נאבדו לי כל אותם האנשים שהיו איתי באותם הימים של הרצון למות,איבדתי קשר עם אותה ילדה שבגלל הטלפונים והמחשבה עליה בלעתי כמות כדורים של רק שבועיים במקום של חודש,השתכרתי כמו אידיוט,התחלתי לבטוח בהורים שלי שאחר כך גרמו לי להיקשר לאותו הדבר שאני צריך להיפרד ממנו עכשיו,פלטתי כלכך הרבה שטויות שעד היום נשאר לי רק להצטער עליהם ואפילו התחלתי לקבל פוזה,דבר שלפני החופש כל כך נזהרתי ממנו בגלל שראיתי את כל אותם האנשים שהייתה להם את אותה הפוזה.
בשבוע אחד חזרתי חצי שנה אחורה.ואפילו יותר.
ואנשים ימשיכו להגיד שהכל יישתפר,וימשיכו,וימשיכו.
אבל זה לא.לא נראה ככה.
כנראה שאני צריך לוותר על בולט [הכלב שלי.] בגלל האטימות של ההורים שלי והחוסר רצון שלהם לצאת מהטראומה שהם עברו בחורבן בית המקדש הראשון [איך שפסיכולוג בירושלים של שנת 70 לפני הספירה היה עוזר לי להיות יותר נורמלי].
ואני עוד סמכתי עליהם,שהפעם זה יהיה שונה.שהם לא ייגרמו לי להיקשר לכלב ואז להעיף אותו אחרי שבועיים.
פשוט כל פעם,הם עושים את זה שוב,ושוב.כאילו במכוון,בכוונה לרסק אותי.
אוקיי,תגידו שהגזמתי.אבל יש משהו בכלב המיוחד הזה שעושה אותו...מיוחד.הוא ממש מדהים.כמה שהם ייקחו עליו קרדיט,עובדה שאותי הוא הכי אוהב.
אני זה שכאן קם בשבע בבוקר באמצע החופש אחרי שאתמול ישנתי ב3 בשביל לטייל איתו,אבל אתה יכול לקטר על זה שאתה זה שהאכיל אותו בשבת בבוקר,היום היחידי שאתה קם ב5 בשביל לקרוא עיתון שמגיע כבר ביום לפני.
אני זה ששלוש פעמים בשבוע לוקח אותו לחצי השני של העיר,קונה לו צעצוע ולוקח אותו איתי לריצה של שעה מסביב לפארק הרצל [שאגב,אם יעקב שרץ-ראש חזיר קורא בבלוג שלי,כדאי שתהפכו את ה4 דונם דשא האלה לבאמת פארק עם גדרות ושבילים מאשר משטח דשא עם אורות שאתה מרשה לעצמך להצטלם בו עם נינט אחרי ששילמת לה מיליון שקל מהארנונה שההורים שלי שילמו אבל יכלו לתת לי] אבל את תמשיכי לקחת קרדיט על איך שאספת אותו ברכות מהרחוב הרשע ולקחת אותו לווטרינר.
אני באמת חושב שבזמן אחר זה היה עובד.אני פשוט צריך בית משלי.כסף משלי.טלפון משלי [כזה שאני משלם עליו].
אני באמת מצפה מעצמי לא למחוק את החלק הזה ולתת לך לראות אותו,במיוחד אחרי הכל:
זואי.
אני-אוהב-אותך.כבר מאז חנוכה.
וכמה שזה פתטי שאני אומר לך את זה כאן במקום להתקשר אלייך או משו,זה כי זה המקום היחידי שבו אני יכול לכתוב הכל,ושתקראי את כל מה שאני רוצה להגיד.וגם המקום היחידי שאני בטוח שתקראי בו.
אני באמת לא רוצה לעשות עם זה משהו,וזה דבר שלקח לי זמן להבין.
יש לי כישרון להכאיב לכל מי שאוהב אותי,ואת מה שיש לי איתך אני פשוט לא רוצה להרוס.
אם נוכל רק להיות כמו שהיינו לפני שמרפי שרף לך את המחשב,אז..דברי איתי.
תשלחי לי אסמס,תתקשרי אליי,תשלחי לי יונת דואר,לא משנה לי איך,פשוט דברי איתי.
נשרף לי המסך.משיטוט קטן בעבודה של אמא שלי הצלחתי להרים להם מסך,קובייה ששוקלת 15 טון,בלי אוטו-ריזולייצר,עם בעיות צבע ומסך אמיתי בגודל של מסך של MP4.
מסר לעולם:אל תתנו לאמא שלכם לגעת לכם במחשב,עם הגישת "ריסט פותר הכל" שלה.מזל שעוד יש אחריות.
רק לי הפוסט הזה מזכיר את הפוסטים שלפני הנסיונות הקודמים?
מקיאוולי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
