"ושוב אני נפגש עם רגע של עצבות. בפינה חשוכה,אומד את הגבול.

חושב על דברים בקצב חדש,אני מריץ מחשבות,מנסה עוד דף.
ושוב אני נפגש עם רגע של בדידות. מרגיש(?)בכל הכוח, מהי תמימות.
ואיך אני נזרק חזק אל הקירות,נופל אל תוך עצמי,כבר לא יכול לראות.
מאבד את התחושה.

האם עכשיו את מרגישה,מה זה נקרא להיות לבד.
אז איך אני נזרק בכוח אל המיטה,האור הופך שחור,הכל פה השתנה.
נמאס לי לצעוד לאזניים אטומות. שוב אני לא יכול לראות."

מה אני רוצה,

לעזאזל?

נמאס לי להיות אאוטסיידר. עוד נגב,הסשן מהטיול הזה מדהים אותי כל פעם מחדש.