ואני חושב שאני היחידי שלא עושה פוסט על הרעידה המטופשת הזאת.

באחת מהשיחות עם עצמי,ניסיתי למצוא סיבות לכשל שלי כ...ייצור.

אני זוכר טוב טוב את השיחה הזאת.

היא באה קצת אחרי שהתיישבתי באוטובוס בדרך חזרה מעצרת למען החינוך,שהייתה דווקא נחמדה.

והאמת...תפסה אותי לא מוכן. אחד הפחדים שלי היה שמישהו יעבור במקרה,וייסתכל עליי. ואז,יתחילו שאלות המה קרה.

שונא את זה. לא אוהב להסביר מה קרה,לא אוהב להסביר שאני מרגיש אאוטסיידר ברמות גבוהות,ביטחון עצמי מנופץ וחלומות שכנראה יהיו שבורים אבל קשה לי להתנתק מהם.

הMood של "אני אפס" בד''כ מלווה בפנים חסרות כל קשר למציאות וחוט מחשבה עבה למדי,כזה שקשה לקרוע. לא קשה להבין שרע לבנאדם עם הבעה כזאת. כל מה שצריך לעשות,זה להסתכל עליו יותר משנייה.

אבל..הצורה שבה ישבתי,הייתה מושלמת. הסתגרות טוטאלית. פוזת אימו.

ככה שעה ישבתי. מניתי לפחות 9 סיבות למה עד עכשיו נכשלתי ברוב היעדים שהצבתי לעצמי ביומולדת שעברה. ובראש השנה שעבר. ובקורס. וביום ההולדת האחרון.

כשסופסוף ראו אותי כבר הייתי באפטר-מוד. אותה ההרגשה של אחרי חתיכת ווריד,או קריעת כרית,או בכי מטורף.

לא במצב רוח להסביר,לא במצב רוח לזוז,לא במצב רוח לחשוב.

Bury me softly in this womb
I give this part of me for you
Sand rains down and here I sit
Holding rare flowers
In a tomb...in bloom

Down in a hole and I dont know if I can be saved
See my heart I decorate it like a grave
You dont understand who they
Thought I was supposed to be
Look at me now a man
Who wont let himself be

Down in a hole, feelin so small
Down in a hole, losin my soul
Id like to fly,
But my wings have been so denied

Down in a hole and theyve put all
The stones in their place
Ive eaten the sun so my tongue
Has been burned of the taste
I have been guilty
Of kicking myself in the teeth
I will speak no more
Of my feelings beneath

Down in a hole, feelin so small
Down in a hole, losin my soul
Id like to fly but my
Wings have been so denied

Bury me softly in this womb
Oh I want to be inside of you
I give this part of me for you
Oh I want to be inside of you
Sand rains down and here I sit
Holding rare flowers (oh I want to be inside of you)
In a tomb...in bloom
Oh I want to be inside...

Down in a hole, feelin so small
Down in a hole, losin my soul
Down in a hole, feelin so small
Down in a hole, outta control
Id like to fly but my
Wings have been so denied

גראנג'.

זאת ההרגשה.

אליס אין צ'יינס כלכך עוזרים להיכנס לזה,רק כדי שזה יעבור.

הספר שהתחלתי לכתוב נמחק.

לא,לא יותרתי.

אני ייכתוב משהו אחר כנראה.

דיכאוני והתאבדותי.מוהעאהעאהעא.

איזה כיף שהתרגלתי לחיוך המזויף הזה.

עכשיו אני לא יכול להוריד אותו.

יופי-היי! ._.

שלו.

הכל חוזר עכשיו.

זה מתחיל בירידה של הבסדר ל"יהיה טוב",וכל מה שמתלווה לזה. העבודה הקשה בהרמה עצמית,כל האנשים שמנסים לבנות לי ביטחון וגם היצירתיות,החזרה של הכאב וההוצאה שלו על הדף.

ו..כן. התחלתי סופסוף לעשות מה שרציתי להתחיל כלכך הרבה זמן,לכתוב ספר. משהו ממש ארוך. *ברכות לי*.

ממשיך בילדה חדשה שנכנסה לי לראש. *ייאי לי,כאילו שחסרות צרות*.

"שש שנים חלפו מאז, ואני עוד טרם סיפרתי את הסיפור לאיש. חברַי אשר פגשו אותי כאשר חזרתי, שמחו למצוא אותי חי. הייתי עצוב, אבל אמרתי: 'אני עייף'."

קשה לראות את המצב משתנה מול העיניים,ושדברים שכל כך שמחת שהיו שם נעלמים.

מזל שאפשר לתרץ בעייפות תמיד.

שלו.

עריכה:

"יש מדינה כזאת אינדונזיה?"

"כן"

"איזה עולם מעניין.."

......................................

אנשים,תמותו.

Don't you ever fall in love.

ידעתי שזה מוזר שאני מרגיש ככה.חה,סיבה,סופסוף.

איזה איכסה ><

כל כך חבל שאין גן עדן.

כל כך חבל שכשנמות נהיה גוף חסר אנרגיה באדמה.

מחכה להתכלות,להיאכל.

אני בטוח שהמון אנשים היו רוצים לצפות בהלוויה של עצמם.

לראות אם החברה לשעבר תבוא,לראות אם יבוא מישהו מהחברים שגרים רחוק.

לראות את העיתונים,לראות את ההנצחה שלהם.

ואז,רק אחרי שהם מוכנים,למות.

ולעבור לגן עדן,או לגיהנום,זה לא כזה משנה.

כל כך חבל שאין תקופת מעבר כזאת,שנותנת לנו להסתכל על העולם שנייה אחרי,על תגובת הנהג שדרס אותנו,או על האחות בבית החולים שמפנה את מיטת חולה הלוקמיה בן ה-8.

בכלל,כל כך חבל שצריך בכלל את המילה הזאת,חבל,אחרת אף בן אדם לא היה מעלה על דעתו שיש גן עדן,ואף הן אדם לא היה מצפה לו כל כך,כי כאן היה כל כך טוב,בלי החבל הזה.

חבל.