שוב אותה בדידות, שוב אותה דממה, אולי זה ישתפר מחר...

נחשו מה?

סוף סוף אני עוברת משפחה!!

סוף כל סוף אני עוברת מהמשפחה הזאת למשפחה אומנת אחרת!!

אני כל כך שמחה, כל כך שמחה..!

השופט פקח את עיניים סוף סוף והחליט שהמשפחה הזאת לא מתאימה בשבילי.

שהיא נותנת דוגמא רעה בשבילי, שזה סתם לא יעשה לי טוב..!

זהו, הכל נגמר..

ואי אני ממש לא מצליחה לעקל את זה, אני באמת עוברת משפחה..

אין יותר מכות,

אין יותר ריבים,

אין יותר עונשים,

אין יותר הסתגרויות בחדר,

אין יותר עבודות,

אין יותר עונשים של "אין ערוחת ערב.."

זהו, אין!

טוב, לפחות אני מקווה,

אבל השופט אמר שהמשפחה הזאת הרבה יותר נחמדה וסבלנית..

והם מרשים לי לקחת איתי את עלמה!

אני כל כך שמחה!!

העברה תהיה עוד בערך חודש,

השופט צריך לבדוק שוב אם כל התנאים מתאימים,

אבל לא אכפת לי שזה עוד חודש,

עברתי עד עכשיו אני אעבור חודש,

ואתמול אני פגשתי אותם,

את המשפחה החדשה שלי,

והיא נראת טוב, נחמדה כזאתי..

יהיה לי אבא חדש- גיא

יהיה לי אמא חדשה- מיטל

ותיהיה לי אחות חדשה- ירדן

וגם שני אחים חדשים- תומר ולירון..

יש להם גינה, אני עדיין לא ראיתי את הבית רק עוד בערך שבוע..

אבל אני בטוחה שעלמה תסתדר שם.. (:

אני באמת שמחה שאני עוברת..

באמת שכן..!

כבר כמעט 2009,

שנה שלמה עברה,

ומה השתנה?

לא הרבה,

אבל בכל זאת,

מה שקרה באמת גרם לי להרגשה טובה יותר..

לא יודעת למה, או איך..

הכל-כך מעט הזה שקצת זז בחיים שלי,

המשהו הקטנטן הזה שעושה אותי שמחה,

שאין לו סיבה בכלל ועדיין..

אולי לא תבינו, אולי כן..

אבל עכשיו- במבט לאחור:

כל מה שעברתי,

מה שהשארתי,

מה שנטשתי,

ולא בכוונה, תאמינו לי שלא,

אני פשוט מעדיפה לא להיות במקום שלא אוהבים אותך בו..

ובשנה אחת, של רק 365 ימים הספקתי כל כך הרבה -

הבריחה מהבית,

הניתוח של אמא שלי,

הגירושים של ההורים [ לשעבר] שלי..

המשפחה החדשה,

הבית ספר החדש,

העיר החדשה,

האנשים החדשים,

המוות של אחי,

האחים החדשים שלי שחושבים כל הזמן על מכות ודם..

וכל מיני דברים אחרים שעכשיו אני מעדיפה לא לדבר על זה..

והכי אבל הכי חשוב בשבילי:

הכלבה החדשה שלי!

היא גרמה לי להבין איכשהו,

שכל מה שקרה, אבל פשוט הכל..

לא חשוב, כבר עבר, לא משנה..

היא פשוט, איכשהו נותנת לי את הכוח.

את האנרגיה להמשיך ולהתקיים, באמת!

אולי זה רק נשמע מטומתם אבל, אולי אם לא היה לי אותה הייתי במקום אחר,

והיא הכי הכי הכי חשובה לי בעולם!!!

אני לא יודעת מה לא הייתי נותנת בשבילה!

אז הפוסט הזה מוקדש בשבילה, בשביל הכלבה הזאת שפשוט באה,

משום מקום, משום סיבה, ואני, ממבט ראשון התאהבתי בה..

אז רק רציתי להגיד לך, עלמה [ השם שלה ] כמה שאת מדהימה!

מאז שבאת אלי, אני שמחה, וקצת טוב לי בלב..בזכותך!

מזה הרבה זמן אני צחקתי, בקול רם, וממש כי רציתי והרגשתי מאושרת..בזכותך!

כבר המון זמן שלא היה לי כזה טוב,

אפילו שאני יודעת שיש כמה דרים ואנשים שאני רוצה להחזיר,

ופשוט, בגלל נסיבות כלשהם - זה בלתי אפשרי..

אבל כל מה שאני רוצה להגיד לך אי אפשר להגדיר,

כל מה שאני מרגישה, אפשר להסביר במילה אחת -

                   תודה :)