הפעם זה באמת חשוב:
נמאס לי.נמאס.
אף אחד לא מגיב,למרות כל המאמצים שאני עושה.
לאף אחד חוץ מ2 קוראות לא אכפת.
אתן נכנסות-ולא מגיבות.
אני עושה את כל המאמצים האפשריים,כתבתי כבר הרבה עידכונים,אלפים,והישרא המזדיין הזה מוחק אותם לא משנה מה אני עושה.
אין לי כוח או זמן לכתוב לאוויר.
למחשב.
נמאס לי לבכות בגלל שישרא מחק לי פוסט מוקדש לחברה,או פרק ארוך ומושקע.
נמאס לי שאתן נכנסות ולא דואגות להגיב.
נמאס לי להגיד לכן שמספיק לי 'יפה' או 'בסדר' ,רק שתראו שאתן פה,קוראות,ושאיכפת לכן.
נמאס לי לעשות מרתון תגובות בין הבלוגים שאני קוראת ושהכותבות מבקשות תגובות,ולא מחזירות לי.
נמאס לי להכנס לפה ולבדוק את התגובות -ולראות שלאף אחד עדיין לא אכפת.
נמאס לי להווכח שאם אני כותבת לא כלכך ברצינות,אז אתן חושבות שזה לא נושא רציני.
נמאס לי לאבד מגיבות.
כששמתי רף של 2 תגובות בסה''כ כדי לשים עוד פרק,הייתי צריכה לחכות משו כמו שבועיים לפני שהועלתם בטובכם להגיב 2 תגובות,כל אחת מאותן שתי הבנות שמגיבות תמיד(תודה, לפחות לכן איכפת)
אני מתנחמת בזה שיש את יודית,שהיא לא כלכך נחשבת בגלל שהיא לומדת איתי,ואני מבקשת ממנה להגיב.
זה פוסט רציני מאוד,כי זה חשוב לי.
אתן אמורות לדעת איך אני מרגישה;לכל אחת מכן יש בלוג משלה.לפחות לרוב.
אתו כותבות אצלכן בבלוג שיגיבו,ומבקשות תגובות,ומבקשות התייחסות,אבל אתן לא מגיבות אצל אחרים.
איך אפשר להבין את זה?
איך?
שהבלוג מיותר?
שהסיפור דפוק?
שאין סיבה לכתוב?
שנמאסתי עליכן?
שצריך להפסיק?
שאני צריכה לסגור את הבלוג?
למחוק אותו?
לא לכתוב אף פעם?
לא לפתוח יותר בלוגים?
מה אני אמורה להבין מזה?
יש לי מנוייה אחת,אחת,שאני לא יודעת מי זאת.
כתבתי לה באימייל( [email protected] ) .
היא לא ענתה לי.
מה אני אמורה להבין מזה?
תגידו לי.
תגידו את הכל.
ממה אתן מפחדות?
לעשות לי עוד יותר רע?
עוד יותר לקלקל?
לא,מזה לא צריך לפחד.
אי אפשר לקלקל יותר.
כבר רע לי.
רע לי בחיים שמחוץ לבלוג,
ורע לי בבלוג.
יש לי תקופה איומה שאני לא יודעת מה לעשות עם עצמי,
ואתן מקשות.
אין תגובות.
שום תמיכה.
שום כלום.
תגידו לי,בשביל זה להתאמץ?
בשביל מצב רוח עוד יותר רע?
למה אני צריכה את זה?
ומה אני אמורה להבין מהיחס שלכן?
מה?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
n.k
