אני חייבת להודות שלא היו כ"כ הרבה תגובות בפוסט הקודם,

אבל קראתי את כולן ובסוף התחלתי שאני לא פורשת! חח כן וזה סופי. D:

בקשר לילדה מהפוסט הקודם, עוד לא אמרתי לה. אבל החלטתי שאני יגיד לה.

אה ורציתי להגיד עוד משהו, אני מחפשת עיצוב חדיש ומחודש! (:

אם מישהו רוצה להציע, אני מאוד אשמח, וכמובן שאשים גם קרדיט לאותו הבנאדם.

הייתה לי התלבטות כי היו לי שתי דברים לרשום עלייהם, והחלטתי לרשום על אנה פרנק.

כי לדעתי זה הרבה יותר חשוב מטיול לים וכל מיני קישקושים כאלה.

אנה פרנק, היא ילדה שחיה בשואה. ביום הולדתה ה13 קיבלה מאביה את היומן המדובר.

שם היא כתבה בו את כל מה שעבר עלייה וכל מה שהרגישה.

היא הרגישה כאילו היומן הוא כמו פריקת הרגש שלה, בדיוק כמו בישרא בלוג.

ולכן החליטה לקרוא לה קיטי, כדי שזה לא יהיה סתם יומן, אלה כמו ה"ידידה" שלה.

היא התגוררה בהולנד בזמן שכתבה את היומן עד שבעצם תפסו אותם הנאצים הגרמנים.

המחבוא בו התחבאו היה מאחורי ארון הספרים ואף אחד לא חשד שמאחוריו יש עוד מקום מחבוא שגרים בו.

במהלך זמן ההתחבאות באו עוד אנשים ונהיה צפוף. לאחד מהם קראו פטר, אותו אנה אהבה וגם כתבה עליו הרבה ביומן.

לאט לאט הסוף התקרב, ושלחו אותם למחנות ריכוז והשמדה. אנה נפטרה בגיל 16, במקום שנקרא "ברגן בלגזן".

אבא שלה, שעוד נשאר בחיים, פירסם את היומן, ועכשיו כולם יודעים עליו ומה בעצם עבר עלייה כל התקופה.

אני ביקרתי בבית שלה, כשהייתה לי בת מצווה נסעתי לטיול בחו"ל.

זה באמת סיפור מעניין (והתור להיכנס ממש ארוך. ) והשואה זה דבר מאוד חשוב ומשמעותי.

לדעתי, זו הייתה המלחמה הכי משמעותית שהייתה עד עכשיו למדינה שלנו.

לזכור ולא לשכוח.

אריאל 3>

דינמיט.