אני לא זוכרת למה החלטנו לצאת החוצה ביום כזה חם, ועוד לאיזור הים כדי שנמות מזיעה. אתה תופס לי את היד בצורה המוזרה הזו שהן יוצרות בגלל הפרשי הגבהים שלנו ולוחץ אותה חזק, אני מרגישה אותך נוטף זיעה ובוהה לעבר הים כאילו משם תבוא הגאולה. אתה זורק איזו בדיחה ואני נקרעת מצחוק בלי להבין ממש למה התכוונת, אבל הטון שלך היה כזה של בחור מתוסכל מהלהט בחוץ.
אנחנו מגיעים לאיזור שבו הרצפה מבטון ובתוכה יש חורים שמהם עולים זרנוקים של מים. אני רואה את הניצוץ המרושע בעיניים שלך ולא מספיקה להגיב לפני שאתה גורר אותי פנימה, משחק כמו ילד קטן ובולע את המים בשקיקה, משפריץ עליי. אני כבר רטובה לחלוטין ואתה מושך אותי אלייך, מביט בי בעיניים שלא רומזות מה אתה זומם עכשיו ומנשק אותי עד שהברכיים שלי רועדות. מבלי שאשים לב אני מחליקה על הרצפה תחתייך, אתה אוחז אותי חזק, כולם מסתכלים סביב ומחייכים, מסתובבים ומתרחקים כדי לתת לנו פרטיות. אתה צוחק ומדביק אותי אלייך יותר חזק, הזרנוק בדיוק מתחת לגב שלי ומדגדג עם המים שמנסים לפרוץ החוצה. יד אחת שלך נעלמת וחוזרת בפתאומיות על הירך שלי, מרימה את השמלה שלי ומסיטה את התחתונים שלי.
אני לא יודעת כמה זמן היינו שם, אני רק זוכרת שלא הפסקתי להרגיש כמה חם גם כשהמים הקפואים זרמו עלינו מכל כיוון והבטון תחתיי גרם לי לצמרמורות. לא הפסקת להביט בי לשנייה, נהנה. אני לא זוכרת שגמרתי כל כך חזק בחיי, אתה נשכב עליי ולא מוכן לזוז, מנשק אותי בכל מקום. אתה אומר משפט, משהו שנשמע כמו "כמה כיף" אבל הצלצולים באוזניים שלי כל כך חזקים שאני לא מסוגלת לפענח, ואני לא מסוגלת להפסיק לחייך. אני הופכת אותך על הגב ומתיישבת עלייך, מבקשת עוד בצורה הכי יפה. הפעם אתה גומר לפניי ויוצא ממך צליל מעונג שאני כל כך אוהבת לשמוע. אני נדבקת ממך ואומרת לך כמו טיפשה שאני אוהבת אותך, ופתאום אתה מקבל מן מבט כזה.
אני מתעוררת לגלות שאני לבדי במיטה, נוטפת זיעה ומרגישה מרוקנת מכוחות. אלו הדברים שקורים אחרי התנזרות ארוכה מידיי, מתמכרים לתחושות המתחדשות- גופניות ונפשיות. אני מפחדת לשרוף הכל ולכן אוכלת את הסרטים לבדי, עד שהזמן המתאים יגיע. אני לא רוצה לאבד משהו טוב בגלל שאני מוכנה לשים את כולי במערכת יחסים כרגע. בשונה מפעם, אני מרגישה שאני יכולה להיות קלילה יותר וכמו שהבחור אומר "לא לעשות קטעים של בחורות", כי זה מה שהוא אוהב בי.
בתוך הפאב החשוך ההוא החלטתי שאני נוקטת בשיטת הביטחון העצמי הסקסי. אני ידעתי מה רציתי באותו הרגע, ואילולא הייתה לי סיבה להרגיש אשמה ככל הנראה הייתי מושכת אותו לסטוץ. בסוף הערב אני מתאפקת לא לנשק אותו ומסתפקת בחיבוק פרידה.
בדיעבד, אני ממש שמחה שלא עשיתי את זה, ושמשכתי אותו לדייט.
הוא רומנטי, לוקח אותי למקומות הקסומים של העיר, מזמין והכל. השיחה זורמת ואני מרגישה כאילו אנחנו כבר מכירים מקודם, ואז אני מרגישה שמגיע רגע המבחן.
אנחנו יוצאים, והוא היה זה שהחזיק בי ראשון. המבחן עבר, המגע הושלם והגענו להסכמה ללא מילים שמכאן נשארים מחובקים. היה קר, אבל החלטנו להתיישב בכל זאת בקצה, איפה שהנוף היה יפה. נראה שבשלב מסויים הוא רוצה שאני אשתוק כבר, והוא מנשק אותי. התחושה מרגישה זרה, כבר עבר המון זמן מאז שנישקתי לאחרונה, וחסרה לי הצמרמורת. אני לא מכירה אותו, ומזכירה לעצמי שהצמרמורות שמורות לזמנים הנואשים של רצון ללא סיכויים, ואולי דווקא טוב שהיא לא הופיעה היום. אני אומרת לו שאני רוצה להתקדם לאט, יודעת שאני משקרת אבל אני מפחדת אז זה מה שאומרים. אני יודעת שבמהרה אני כבר אמס לתוכו בכל נשיקה, אבל הוא מקבל וממשיך פשוט לעטוף אותי. הוא קר, ואני משתדלת לחמם אותו, אנחנו מגלים מהר מאוד שאנחנו יכולים לשתוק יחד. אני מצטערת ששיקרתי לו שאני רוצה שנתקדם לאט (לא יודעת עדיין שביום למחרת אני כבר אתקפל), ואנחנו נאלצים להפרד ללילה.
זה היה הלילה הראשון שחלמתי בו מזה המון לילות, מה שהבהיר לי שאני רוצה ושעוד לא נעלם לי החשק המיני לחלוטין.
ועכשיו כשאני יושבת פה וחושבת לעצמי בשקט אני מרגישה שאני בעיקר אוהבת להיות עם מישהו שבאותו הראש איתי, שגורם לי להרגיש טוב עם עצמי ואיתו. וזה כל מה שחשוב בסופו של יום, לא?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
