היית רוצה שתדע שאני אוהבת אותך בלי תנאים.
כועסת או לא אין בי רגשות אחרים
מלבד אהבה הערכה והכי הרבה געגוע-
לימי קיץ חמים בתוך מים קרים
ללילות חורף שבהם היית עוטף,
וללפני זריחה שהיינו קמים רק כדי לחזור לישון מחובקים.
ועכשיו שיהיה קצת יותר קשה, אני חוששת.
יש בי מן פחד לא מרפה שאני אשכח מזיכרונך
אולי אהיה מקום שני או שלישי או רביעי
האם יהיה לי מקום?
בין העבודה ללימודים למשפחה לחברים
איפה אני נמצאת בין ההמון?
מן פנטזיה שכזאת אופפת אותי בחודשים האחרונים -
שנשכח מהכל ונטוס לאיים רחוקים.
שם חם ורגוע וזה חודר גם לנשמה.
רק תגיד כן ואני מבטיחה,
עוזבת את הכל ולוקחת את ידך.