השטויות שלי D:

היה סי"ס. טוב שהיה. טוב שנגמר.

סתווע ואני יצאנו ביחד D:

והיו כל כך הרבה עליות ומורדות. לא בקשר החברות שלנו אלא במצב רוח, בהנאה..

היינו שתינו עוד שתי בנות ותשעה בנים.

זה היה סוג של סיוט.

תגידו בנים נשיים. אין בעיה. אבל היה אולי אחד כזה

כל השאר היו מאצ'ואים.

במסלול היינו חייבים לרוץ. כי חייבים להגיע ראשונים.

באוכל היינו חייבים לגמור ראשונים. לאכול בשש. העיקר לגמור ראשונים. ואז מה? נשארים רעבים עד שהולכים לישון.

אפילו לנווט, שהיינו חייבות, לא נתנו לנו.

כי אנחנו בנות.

בנות קטנות ומסכנות שלא יודעות לנווט.

אז לי כן נתנו קצת, כי התעקשתי. אבל לסתו לא נתנו אפילו להחזיק את המפה.

השם שלנו באחווה היה "הבנות". לא סתו ושרלוט. הבנות.

אבל מצד שני.

כן נהניתי.

אולי לא הייתה לי אחווה משהו.

אבל בערב השלישי. הכרתי אנשים מקסימים.

וכל הזמן נורא נהניתי עם סתווע.

אז בסופו של דבר אם אני צריכה לסכם את הסי"ס.

היה סי"ס. טוב שהיה. טוב שנגמר.