פשוט אני

לעיתים החיים מביאים אותנו למצבים מסובכים אך כל כך מאושרים

המועקה הזאת בלב של ערבוב האושר והפחד לא מפסיקים

מצד אחד קידום אבל מצד שני על חשבון האחר, כל כך חבל שהאחר

הוא חבר טוב שרצה את הקידום מלחתחילה...

למה הכל צריך להיות מסובך?למה הדרך לא יכולה להיות פשוטה וטובה?

אבל  ברור כשהחיים מזמנים לנו הזדמנות טובה בלי כל המכשולים מסביב, ההזדמנות מתפוגגת

הלוואי שיהיה לי טוב ושאני אעבור את הניסיון בהצלחה.מישהו חכם אמר לי פעם:

"כשה' מביא הזדמנות וקידום היצר הרע מגיע ומנסה להפיל בלי זה הקידום הוא לא אמיתי..."

תמיד משהו חדש הוא מפחיד,מה יהיה,האם אני אצליח,מה יגידו כולם

זה מרגיש לי כמו הפעם הראשונה שהתקדמתי שם,אותו שיחה,איך בסוף היו מרוצים ממני

הלוואי שזה יעבור בשלום...

אני רוצה לנסות להיות איתו,אבל היא גם רוצה אותו

 ואפשר לומר אובססיבית כלפיו,והדבר הרע פה שהיא חברה טובה.

בואו נראה איך זה יגמר...

{עוד מעט הלכים להכיר לי מישהו,ראיתי אותו הוא נראה ממש טוב

אני רוצה לנסות אני מקווה שזה יצליח,והקשר יגמר בחתונה בעז"ה...}

עוד הקאה,ועוד הקאה,עד שזה נגמר בבליעת משלשלים(,10 20 יחידות)

ובנוסף סירופ משלשל,(40 ומשהו טיפות),העיקר שהכל ייצא,שלא ישאר זכר מהבולמוס האחרון

הכל יוצא האוכל ,האכזבות,העצב והתסכול.

"איך רזית","וואו את ממש צרה",חחח אני ממש צוחקת עליכם

אתן רוצות להיות כמוני,אבל אין לכן מושג באיזה מאמץ אני עושה את זה

אם זה כאבים בלתי פוסקים,אם זה הקאות ממכרות ורעב ממושך,עיפות,סחרחורות,ורצון למות.

כשהמשקל מראה על עלייה במספרים,תאמינו לי ,לא אתן רוצות להיות במקומי.

אתן יכולות להגיד שאני יפה,מתלבשת יפה,מתאימה צבעים,אתן יכולות להגיד הכל.

אבל אני רק יכולה לחייך מבחוץ ולהסמיק כשאתן מחמיאות, אך מבפנים להירקב ולקנא בכן שיש לכם חיים פשוטים וקלים

אוכלות מתי שאתן רוצות,לא אכפת לכן איך אתן נראות,לא שמות על אף אחד ולא בוכות שעות בשירותים

בלי שאף אחד יראה,זה חיים אכזריים

אך ממכרים,שאני לא רוצה לצאת מזה...