פשוט אני

מחר יום ראשון,היום בשבוע שאני הכי שונאת.

אין מה לעשות,שום דבר לא זז והכל משעמם.

יום שאחרי ההקאה,בחילות התנפחות.

שונאת את היום הזה.אין חשק לשום דבר...

זה ששיקרתי לו זה דבר נורא,אני יודעת...

למה הייתי צריכה לשקר,הוא כל כך מאמין בי ומכבד אותי

ואני כמו מפגרת הולכת ומשקרת,למרות שזה היה הכל בצחוק

אבל עדייו...שיקרתי.

הוא חושב שאני מאוהבת בו?למה נראה לו,אנחנו רק ידידים טובים

הוא מצחיק אותי זה הכל.

אני כבר מספיק גדולה שמישהו יקלקל אותי אני יודעת לעשות את הבחירות שלי בעצמי

זה היה רק בצחוק בגלל זה נסחפתי,אבל אף אחד לא קלקל אותי

ואני גם לא מאוהבת באף אחד...