אני באמת כבר לא מבינה אותך...
פעם אתה מתעלם,פעם מייעץ ופעם אתה משתף,מראה שאכפת לך ממה שאני חושבת.
אתה מנסה לעצבן אותי בזה שאתה מראה יחס לחברות שלי.
מצד אחד יש לך חברה ומצד שני אתה מראה שלא.
אני כבר לא יודעת מה לחשוב.
אני רק חושבת איך תגיב ברגע שאספר לך שאני יוצאת מחר לדייט
ואם זה כן יצליח אז מה יהיה? האם תכעס? תנסה להראות שלא אכפת?
אתה באמת בן אדם מדהים ואני אוהבת להקשיב לך ובאמת,באמת אכפת לי ממך.
אני רק לא מצליחה להבין למה אתה מתעקש להישאר איתי בקשר למרות שאתה זה
שהתרחקת בעבר,למרות שאני לא מראה לך עניין או אכפתיות.
אתה מנסה לערער את תשומת הלב שלי אבל כבר לא אכפת לי.
נמאס לי להיפגע שוב ושוב. אני כבר מזמן התייאשתי ממך בתור ידיד.
מוזר שאתה היחיד שבאמת אכפת לי מה אתה חושב עליי,היחיד שאני לא מוכנה לאבד למרות שאני נפגעת ממך באמת.
אני לא רוצה שתכעס שאני לא אומרת לך על הדייט מחר.אבל לא נתת לי הזדמנות לספר,רק נסית להוכיח לי שאני עושה
שטות אחר שטות.שדי השתנתי לרעה ושאכפת לך ממני בתור אח...
אז מה יהיה מה? לאן החיים יובילו?
האמת,שמתי לב שנופלים עליי גברים שנפגעים בקלות ויוצאים עליי על חוסר היחס שאני מפגינה.
הנה,אני הולכת להיפגש עם מישהו כמוך .מסתבר שחושב שאנחנו כבר נשואים...
אני מפחדת להישאר לבד.מפחדת שיום אחד כולם יעזבו אותי,לא ישארו ואהיה בודדה כמו בעבר.
לפעמים,אנחנו נדבקים בדפוסים שקרו לנו בעבר וכל כך חוששים שהעבר לא יחזור..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
מפורקת מבפנים