פשוט אני

מסביב קורה לכולם דברים טובים אבל לי בשנייה ירד החיוך ובמקומו הגיע העצב... מנסה לשמוח בשמחת אחרים באמת אבל אני לא יכולה.  עוד מעט אני טסה ,חברות מתחתנות אבל כרגע זה נראה כל כך חסר חשיבות... מסביבי יש בכי וזיכרונות שהייתי רוצה להחזיר לאחור. נדמה לנו שאנשים יחיו לכל החיים עד שמישהו מעיר אותנו מהחלום הזה ולוקח לנו מישהו קרוב אני לא מאמינה שהיא הלכה.לא רוצה להאמין... אז מה זה כל החיים האלה?איך העולם מתנהל כרגיל שמסביבי אנשים צוחקים כאילו לא קרה כלום?

אני רוצה להכיר אותך יותר מאי פעם הלוואי שתגיע כבר. אולי יש מישהו באופק אבל אני צריכה יותר לבלוט חיצונית כדי שהוא יסתכל עליי. זהו כשאני נשארת אני אתחיל לבוא מושקע. הןא חייב לרצות אותי וזה יקרה...