פשוט אני

לעבור על אלבום התמונות הישן ולראות איך הייתי פעם הילדה השמנה ההיא שרק רצתה להיעלם ובקשתה היחידה הייתה להיות רזה, להיות ההיא שמסתכלים עלייה ואומרים לה שהיא יפה ,להיות ההיא שטסה ורואה ארצות אחרות אבל עם הגוף החדש והמראה היפה...

אולי כיום אני לא מרוצה. שונאת את הגוף ושונאת את מי שאני אבל אני יודעת שאם הייתי יכולה להיפגש עם הילדה ההיא, להראות לה את התמונות שלי כיום היא לא הייתה מאמינה שזאת היא בעתיד ,היא לא הייתה מאמינה שהיא כן תגיע לחלומות שלה...

אני זוכרת את הילדה הזאת שלפני  שהייתה הולכת לישון כל חלומה היה להיראות טוב ולהיות קצת יותר רזה ממה שהיא. שיפסיקו להביט בה ככה ושסוף סוף תוכל לקנות בגדים בחנויות נורמליות ולא בחנויות למידות גדולות. רצתה להתערבב בשיחה עם בנות גילה על בגדים אבל לא יכלה כי הגןף לא אפשר לה...

 כמה היא יכולה להיות גאה במי שהיא ,גאה שהגיעה למה שרצתה...