אני רק רוצה שתעריך אותי,שתיתן לי את השקט הנפשי,אני מאוד מעריכה אותך כמנהל
ועושה הכל כדי שתצא מרוצה ממני,אבל זה לא נראה.
אתה מבקש ממנה לעשות דברים שביקשת ממני בעבר,זה רק נראה שאין לך כח אליי.
אתה מקשיב להיא,נותן בה אמון מאשר בי
אז מה אם אני לא הולכת ומספרת לך הכל,אז מה אם אני לא מחפשת דברים אכזריים לומר על אחרים
זה שכולם נחמדים אליי,ולא נותנים לי לרגוז זה אמור להיות טוב לא?
אבל לא אכפת לי אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה,להוריד אותי לפטר אותי
רק אני יודעת שאני נותנת הכל כדי שיהיה לך טוב ותעריך אותי.
זה שאני נשארת עד מאוחר ולא על חשבונך,אלא חשבוני הפרטי!
אני מקווה שתעריך את זה...
הלוואי והייתי יודעת מה יהיה בעתיד,האם אני אתחתן,עם מי?
האם יהיה ל ילדים קטנים ומתוקים משלי?
איזה בית אני אקים?
באיזה עבודה אני אעבוד?האם אלמד את המקצוע שאני רוצה?
האם אצליח בחיים?ואם כן איך אצליח?
רובנו קוראים ספרים להערכה עצמית,הולכים לפסיכולוג על מנת להכיר את עצמנו
על מנת לדעת מה יהיה איתנו,אך אף פעם לא נוכל לדעת מי אנחנו באמת לא משנה מה נעשה.
וכמה שנדע לא נוכל להעריך את עצמנו באמת,הלוואי שזה היה אחרת...
אני לא רוצה אותו!
וגם לא נראלי שהוא אותי,אז למה יש קול קטן בתוכי שאומר שכן,שמנסה לשכנע
לא אני לא רוצה,זה שלפעמים הוא דואג לי,ורוצה שיהיה לי טוב לא אומר שום דבר.
בשבילי הוא כמו אח לא יותר מזה,אז למה שהוא עם בנות אחרות זה עשה לי רע?
אבל אני יודעת שאני לא רוצה אותו,וגם הוא לא רוצה,אז מה יש לי?
אנשים אוהבים לדבר להגיד שאני וההוא ביחד,שיש בנינו משהו,אז מה אם אנחנו צוחקים ומדברים הרבה יחד
זה לא אומר כלום!זה רק אומר שכיף לי להיות איתו בתור ידיד זה הכל,אני ממש לא דלוקה על אף אחד
אז שיפסיקו עם זה...