פשוט אני

אני חושבת שאני דלוקה עליו מאוד

אבל...הוא בכלל יודע מי אני?

בעצם הוא יודע,(זאת זאתי שהכניסה אותי,זאת זאתי שכל הזמן עוברת וחבר שלי מכיר אותה

אבל חוץ מזה היא לא מעניינת אותי...)

זה מי שאני בשבילו.

כמה אני יכולה לעבור לידו?כמה אני יכולה לנסות לרמוז?

והוא,בשלו רק מסתכל קצת ולא מתיחס.

ברור שלא,למה שיסתכל עליי?למה שירצה בי? הוא נראה ,יותר מידי טוב.

הלוואי שידבר איתי לפחות מילה או שניים.

ההקאות לא מפסיקות ואני כבר לא יודעת איך להפסיק אותם.

מצד אחד אני מרגישה כל כך טוב בלעדיהם,אז למה אני לא מצליחה?

תמיד במוצאי שבת ועוד יום אקראי בשבוע המחשבות הללו עולות לי לראש.

אני מרגישה איך טעם השוקולד והכריות ועוד כל מיני דברים נוגעות לי בפה עוטפות אותי,עוזרות לי להתנחם.

וכשאני מקיאה אני מרגישה איך כל הרע יוצא עם כל האוכל,כל הדברים הרעים יוצאים החוצה.

כל העבודה הקשה יורדת מעליי,כל האכזבות...

מה יהיה איתי בעתיד?זאת שאלה שכולנו שואלים את עצמנו שוב ושוב.

האם אני אלמד את מה אני שואף אליו באמת?האם אני אצליח בתחום.

האם אני אקים משפחה?עם מישהו/י שאני רוצה באמת?

יש אנשים שכל השאיפות שלהם לא מצליחות,אבל ישנם אנשים שלהפך,המזל היה בעדם.