הסיפור שלי
שלום לכל הקוראים היקרים!
חג הפסח הבא עלינו לטובה קרב כבר במהרה! כולם עסוקים עם המטאטא, היעה, הדלי עם המים, ואפילו כבר ממש עוד מעט נקח את הנר עם הנוצה ונעבור בפינות חדרי הבית ונבדוק אם נשאר איזה פרור לחם פה ושם..
העניין הוא שזה בלוג חדש שפתחתי ואני לא יודע כל כך איך להתחיל ובמה להתחיל בכלל.. מה לספר??
למה בעצם קראתי לבלוג בשם "אמת לעולם"? יש לכם חבר טלפוני, 50:50 וגלגל הצלה.. רק שפה זה לא "מי רוצה להיות מיליונר" חח אלא זה משהו קצת יותר מורכב..
בעצם אני כל החיים שלי הרגשתי כמו תחושה כזאת שיש בתוכי אלוקים והוא חי ואני מרגיש אותו, אבל אני גדלתי במקום שהיה מרוחק מכל זה.
נולדתי באוקראינה, ובערך בגיל 6 עלינו לארץ בשנת 1995. אבא, אמא ואני הגענו לישראל והיה לנו מאוד קשה, כי בעצם לעבור מתרבות אחת למקום כמו ישראל זה פשוט לחטוף שוק! (זה כמו שמחשמלים אתכם ואתם שוכחים לרגע מי אתם.. התחשמלתם פעם?)
אחרי שהלכתי לכיתה א' הכול נראה טוב ויפה. אמא שלי פינקה אותי בכל מיני ממתקים והייתי כל כך שמח שהכול נראה ממש אחלה.
אבל, אחרי שעברנו לגור מחיפה לטירת הכרמל אחרי שנה, התחלתי ללמוד בבית ספר דתי.
למען האמת, חשבתי שהאנשים הדתיים האלה הם קצת לא נורמליים. למה יש להם כל כך הרבה ספרים לכל דבר? למה צריך ללמוד הלכות? מה זה בכלל?
למה צריך להתפלל? המשכתי הרבה פעמים לחשוב על המהות הפנימית שבתוכי ועל האלוקים שאפף אותי, אבל לא מצאתי תשובות לשאלות שלי.
אני זוכר שבכל פעם שבאה שבת אני הרגשתי עצב בלב. מבלי לדעת מדוע זה ככה, הרגשתי עצוב כל פעם שידעתי שיש שבת כי לא שמרנו את השבת.
זה ממש מדהים כשאני נזכר בזה! לחוש דבר שלא למדתי עליו...
אחרי שהגעתי לכיתה ו' בערך, אני חושב שחויתי את הנסיעה הראשונה שלי לכותל המערבי בירושלים.
התחושה היתה מעניינת אבל לא כל כך קיבלתי מזה סיפוק, הרגשתי חושך בעיניים...
בערך מכיתה ז' ועד כיתה י"ב אני חקרתי וחקרתי על אמונה ולמדתי והתווכחתי עם כל מיני אנשים, ואף על פי שהיה לי מאוד קשה, בסופו של דבר עזר לי הקב"ה, בורא
עולם לגלות את האמת הקדושה שלו.
ברוך ה' האלוקים לעולם אמן ואמן!!
אתם יודעים מה, כמה שלא חשבתי שדתיים חיים ב"חושך", למרבה הפתעתי גיליתי כמה אור יש בתורה הקדושה. כל מצווה ומצווה שניתנת לנו יש לה מטרה לסייע לנו
לקבל שפע של אור אלוקי לגופנו, נפשנו ונשמתנו. דרך המצוות האלה אנחנו מקבלים התקשרות לעולם העליון והתחברות לבורא יתברך שמו לעולם.
אז, יהודים יקרים, תחשבו שבכל פעם שאתם מקיימים מצווה אתם עושים טובה לעצמכם, וכשאתם נמנעים ממצווה זו או אחרת אתם סותמים את המעבר של האור
האלוקי אליכם ופוגמים בעצמכם.
אבא שלכם שבשמים כל כך אוהב אתכם, תאהבו אותו גם. הוא נתן לכולנו מתנה יקרה שעליה נאמר: "תורת ה' תמימה, משיבת נפש. עדות ה' נאמנה, מחכימת פתי..." (תהלים י"ט, ח')
אני מאחל לכם באמת מכל הלב פסח כשר ושמח לנו ולכל בית ישראל!