היאוש והתקווה- מדבריו של ר' נחמן מברסלב
לו הייתם נשאלים שאלה די פשוטה, כמו: מה אתם מעדיפים- לחיות בייאוש או בתקווה?
מה הייתם עונים? ככל הנראה, שהרוב היו אומרים: בתקווה!
ולמה? כי תקווה זאת תחושה של משהו חיובי, דבר שנותן לנו כוח להמשיך לחיות עם מצב רוח חיובי וטוב, ומן הסתם האדם לא בנוי לחיות בתסכול ובעצב, אלא בשמחה וברגש.
אבל בואו אני אשאל אתכם עוד שאלה: כשאתם נתקלים בבעיה, וקשה לכם לפתור אותה במשך זמן רב- מה אתם מרגישים- תקווה או יאוש?
רובכם תאמרו שיאוש, כי כשלאדם קשה והוא לא יכול לפתור משהו, הוא מתחיל להכנס לדיכאון.
ר' נחמן מאומן (מברסלב) אומר שאדם יכול להיות מאושר רק כאשר הוא עצמאי!
רק כשאדם לא תלוי באף אחד, ובשום דבר שבעולם, אלא בקב"ה לבדו יתברך, אז הוא בעל בטחון עצמי ויודע שכל הצרות והיסורים שבאים עליו הם ממנו- ולטובתו של האדם..
וככה הוא אומר:
" צריך שתדע, אהובי, אחי היקר, כי המאושר בחיים, זה האדם אשר אינו בוטח בשום בריה, רק בו יתברך, והוא עצמאי לגמרי, ואינו צריך להחניף את אף אחד, וחי חיי עצמו, ואינו צריך לתן דין וחשבון לשום בריה שבעולם, רק לו יתברך.
וכן, אינו מתפחד (פוחד) משום בריה שבעולם, רק דבוק בחי החיים, וממשיך על עצמו הארת האין סוף ברוך הוא, אשר אין לך עוד נעימות וערבות יותר מזה; כי להיפוך- תכף ומיד כשאדם רק מתפעל מאחר, ומסתכל על אחרים מה הם מגיבים עליו, וכן כשהוא צריך לחנוף את משהו, אז חייו אינם חיים כלל, כי תמיד הוא צריך את אחרים, ואין לו שום אושר ושמחה. מה שאין כן, כשמדבק עצמו רק בו יתברך, ומרגיל את עצמו לדבר רק עמו יתברך, כאשר ידבר איש עם רעהו והבן אל אביו, הרי הוא הכי מאושר בחיים; אשרי לו!"
(מתוך "אוצר החיים", "אושר החיים", פרק ו', עמ' ט"ז)
מתוך הקטע הארוך שראיתם, הדגשתי כמה דברים חשובים, והמסר העיקרי שלהם הוא די פשוט.. תחשבו על זה: בשביל מי אתם חיים בעולם? בשביל החברים שלכם?
אבל בסופו של דבר הם יעזבו אתכם, או שאתם תעזבו אותם, לא ככה? כל אחד ילך לדרכו מתישהו. אתם חיים בשביל ההורים? הרי גם איתם תיפרדו בסופו של דבר..
העניין הוא שמשום מה, אנשים בחיים משתדלים להיות מקובלים בחברה, כדי שיהיו להם חברים והם ירגישו טוב עם עצמם, אבל לאמתו של דבר- אף אחד לא מרגיש מאושר, כשהוא חי בתוך מסגרת שהוא כבול בה.
לא קורה לכם שאתם מדי פעם מרגישים שאתם רוצים לבטא את עצמכם בצורה טובה ונעימה, אבל בגלל החברה שאתם מסתובבים איתה, אתם מרגישים כבולים?
לי אישית, אני יכול לומר, נפתרה הבעיה הזאת. אני חי למען בורא עולם, למען אבא שלי שבשמים- שנתן בי את החיים ואת הנשמה והחיות שיש בי, שנתן לי אושר ושמחה, בית, משפחה, אנשים טובים ועוד המון המון דברים שאני פשוט חייב בגללם לומר לו כל הזמן תודה אלפי פעמים בלי סוף על כל הטובות שהוא עושה למעני!
לא החברים שלכם הם שעושים לכם את הטוב הזה, אלא הקב"ה לבדו!
אז למה להיות כפוף למישהו שלא עשה בשבילכם שום דבר??? לא נשמע קצת מוזר?
את המחשבות אני אשאיר לכם, שכל אחד יהרהר בדברים שקרא.
אני אסיים רק באמרה יפה של ר' נחמן מברסלב:
כששואלים אדם מה שלומו, והוא עונה 'רע' אומר לו הבורא: 'זה רע בעיניך?! אראה לך מה זה רע!' אבל אם עונה 'טוב' אומר לו הבורא: 'זה טוב בעיניך?! אראה לך מה זה טוב!'
- רבי נחמן מברסלב
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: