הרוח משנה תכופות את כיוונה

טוב אז בואו לא נכביר מילים בקשר לזה שאני, מגדולי המתנגדים (לשעבר) לבלוגים, פותח אחד משל עצמו.

החלקנו.

אתמול כאמור (לא שהזכרתי את זה לפני כן, סתם התחשק לי להשתמש במילה) עברתי את הבחינה הפסיכומטרית, השנייה במספר, ולצערי ולמזלי באוניברסיטת ת"א.

אני גר בצפון אז בשבילי לרדת למרכז בנסיעת רכבת של שעה לכל כיוון (בעמידה, דחוק לפינה בגלל קיטבגים למיניהם וסתם מניאקים שטסים לחו"ל.. מפרגן, אבל ראבק השקעתם כמה אלפים בחופשה תפנקו את עצמכם בעוד 5 ש"ח לקרון שמור!) זה לא תענוג. במיוחד כשחשבתי שמצפות לי 3 וחצי (שליש) שעות של ישיבה על ספסל עץ רעוע עם גו מכופף קמעה..

בכל מקרה, את התרגיל הכמותי הראשון שלי כבר פתרתי לפני הכניסה לחדר הבחינות.

ש' יוצא בשעה 11:55 מכיוון חיפה לת"א. הוא צריך להגיע לבניין גילמן בשעה 14:30 בדיוק. בהנתן בכך שהוא נוסע מרחק של 20 ק"מ ברכב במהירות ממוצעת של 130 קמ"ש אל תחנת הרכבת, מחכה 25 דקות לקרון מצ'וקמק שמאחר חדשות לבקרים ולאחר מכן משתהה בין 3-5 דקות בכל תחנה ותחנה בגלל האהבלים עם המזוודות שעוצרים כל תנועה אל או מחוץ לקרונות (וגם ביניהם), באיזו שעה יגיע ש' אל חדר הבחינה?

נתונים נוספים:

זמן הנסיעה ברכבת אמור לארוך 60 דקות.

זמן הליכה ממוצע מתחנת הרכבת לאוניברסיטה כ- 20 דקות.

בהיותי הפולני הלחוץ שאני, לקחתי את כל השיקולים הללו בחשבון. באמת, אפילו הדפסתי מפה של האוניברסיטה וכתבתי נוסחאות שטח-זמן-מרחק לכל קטע נתון במסע אל המרכז.

הייתי אמור להגיע לחדר הבחינה לפחות חצי שעה לפני תחילתה, אך לא לקחתי בחשבון דבר קטן אחד..

אוניברסיטת ת"א היא פאקינג עיר קטנה !

כן, הלכתי לאיבוד. קצת עצוב, אה?

אני אישית מאשים את הסטודנטים הרוסים. הם לא יודעים להבדיל בין ימין ושמאל.. הייתם מצפים שמהנדס חשמל ידע את שושנת הרוחות.

בדרך פגשתי מתנחל חמוד מכפר עציון שגם נבחן בבניין גילמן ויחד איכשהו הסתדרנו. מסתבר שאני צדיק.

באשר לבחינה עצמה, היה סבבה Overall. לא כמו בסימולציות בבית, אבל אני רק צריך 680 וקצת ויש לי הרגשה שאולי הפעם אצליח להשיג את זה. פעם שעברה פישלתי בסימון תשובות ("הסטה"), הפעם אין תירוצים

הדרך חזרה היתה מעצבנת כמו הדרך הלוך. לפחות הידיעה שאולי סוף כל סוף הגיע הסוף בסאגת הפסיכומטרי ניחמה אותי במעט.

בזמן שחיכיתי לרכבת לצפון ראיתי מן עצם נופל מוזר שהותיר שובל לבן אחריו.. אהמ.. מעניין מה זה היה:

בדרך הביתה כמעט עברתי תאונה עם סובארו-פשע של איזה ערבי מהכפר ליד.

הם כמו הכלבים השוקיסטים האלה שנעצרים לך באמצע הכביש, בוהים בך בעיניים מבועתות ומחכים לשנייה האחרונה בשביל לזוז מהדרך.

"מי נתן לך אזרחות ?!" (ציטוט של חבר)

זה היה פוסט נסיון. משהו בשביל למלות קצת טקסט בעמוד לפני שאני מחליט מה באמת אני הולך לעשות כאן.

אני רץ לי אץ לי להרכיב לוחית רשיון צהלית גנוזה על רכב שטח שהוא לא ממש.. צהלי..

יהיה מצחיק

סוף שבוע מקסים!

נ.ב

מה לעזעזל.. ? פאטיש לירקות ?! טוב נו, מה שלא הורג אותך מחשל אותך, אה?