התקשרת הבוקר.. רצית שאבוא.
אבוא? לא, לא אבוא!
גם אתמול לא באת, וחבל. היית נהנה מאוד. כך אמרת. בשבת תבוא? לא אבוא. חבל. מה אתה עושה? אני במטה..
אמרת שאני היחיד עם כיפה שם.. טעית מאמי! גם אני הייתי ללא כיפה,פתייה שכמוך! שפכת עלי קצת רעל הבוקר, רעל ישן ומוכר.. לא נעים להיזכר. נדהם מהפרימיטיביות.. אז מה? אחר הצהריים בגן המפלצת ראיתי שוב את השחורים, הבטתי עליהם בשנאה דקות ארוכות-עד שהילד קרא לי הבייתה, הנחתי ידי על כתפו,ונרגעתי.
אמא ואבא! אתם העבר שלי! העתיד עדיין. אני חושב שאני מתנהג אתכם באצילות, אז למה הסגנון הזה? דברתי פעם ללא כבוד אתכם? השפעתי על אחיי האהובים? למענכם גזרתי על עצמי ניתוק-כבדו זאת!
בערב פגשתי אישה בת חמישים בערך, דברתי איתה כה וכה.. היא חיפשה חדר, אמרה שאין לה איפא לישון. אמרתי שתבוא אצלי! היא באה. נחתי שעה וחצי-וכשקמתי, המטבח היה מבריק, היא נקתה הכל. מוזר. אני מוזר.
חג שמח.
# החמאס דורש שנשחרר 450 מחבלים תמורת גלעד, אז שישחררו אותם כבר! זה כ''כ מעצבן!