מישור..

מאבד שליטה-וזה טוב..

כמה? כמה אפשר לגסוס ברעב? לחיות ללא מקרר, לסבול מהחום, לקפוא מקור?

ללבוש בגדים שאמא אומרת שאינם ראויים אפילו לפיג'מה [נמנמת]? לכבס ביד עם שמפו?

לישון על מיטת נוער בת יותר מעשרים, שצורמת בלילה-גם מבלי שעושים עליה אהבה? להסתובב עם קרוקס כל הזמן?

לאכול רק וופלים-ומדי פעם גם לחם עם חומוס?

כל זה נגמר!!

ואני כותב זאת קודם כל בשביל מישור, שיבין זאת!

ולעניין אחר..

חברים זה כל מה שאנו זקוקים לו.

אנשים שאוהבים אותנו ולו בגלל חלק מהתכונות שלנו, ש/לומדים למזג את אישיותם בשלנו..

העבודה ,הכסף, האוכל, והאהבה אינם שווים ללא חברים טובים, פשוטים, אמיתיים!

בשבילם אעשה כמעט הכל..

ולכל היקרים שנישאו היום [ארטיסט], והמקסימים שמתגייסים מחר [איש הסאמו], שאו חופן מלאה אהבה..

ושריח הגשם ישא אתכם אל על..

באהבה עד אין קץ, מישור.