בן גוריון היה פוליטיקאי קטן וחף מחזון, שהצליח להשתחל למקום הנכון בזמן הנכון כדי לצאת ענק נוכח זרעי החורבן שזרע במערכת הפוליטית.
הגמד לא הבין שישראל דומה לארה"ב, במובן של מדינות מהגרים ללא מסורת פוליטית, ולכן צריכה את שיטת הממשל שלה, ולכן כשל והעתיק את שיטת הבחירות הבריטית, כאילו המהגרים (שלא לדבר על המיעוט הערבי שהבין שישאר בארץ) ינהגו זה בזה כג'נטלמנים.
כדי להחמיר את המצב, הוא זרע את שיטת המעמדות בישראל. את הערבים הוא הפך לאזרחים סוג ג' בעזרת כלים כמו שלטון צבאי ואפוטרופוס נכסי הנעדרים. את החרדים הוא הפך לאזרחים סוג א' כאשר יצר את מעמד 'תורתו אומנותו' (שוחד פוליטי נטו, לא היה נחוץ בגרוש למטרה המוצהרת) והעתיק את חוק העדות הבריטי.
מנקודה זאת והלאה, שום דבר לא שינה יותר. ה"ג'נטלמנים" (וזה כולם, כולל כולם) גרמו למצב ללכת ולהתדרדר - קרעים הולכים וגדלים בעם, שהלכו יד ביד עם פיצול הולך וגדל בכנסת, סחיטה פוליטית שהפכה לחלק מהשיטה, וחברי כנסת פחדנים מבכדי לשנות את שיטת הבחירות.
המדינה תלך ותדרדר, דרך נפילה חדה ברמת החיים לזאת של מדינת עולם שלישי, ועד חורבן של המדינה. השאלה היחידה היא מה יקרה לאחר החורבן - אולי הצבא יקח את השלטון בכח, אולי הערבים יכבשו את המדינה, ואולי החרדים יצרו כאן מדינת הלכה.
בכל מקרה, אין לעם שום שליטה על מה שיקרה - אנחנו רק יכולים להסתכל איך המדינה נחרבת ולקוות לטוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
