מישור..
הנה מתגשם החלום.גם לי הבן החורג יהיה בית לכתוב בו. |
כינוי:
בן: 39
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 4/2008
נער[דוס] והעיר הגדולה 1
היי,רציתי לשתף אתכם בחוויותיו היחודיות של נער חרד, ומבטו על העולם. בוקר,אני לוקח את תיק התפילין,ויוצא לישיבה.אני יורד לתחנה,ממתין לאוטובוס. בחוץ ריח חזק של בוקר.אני עולה לאוטובוס,והוא מלא דוסים צעירים חבושי מגבעות,העושים דרכם לישיבות. ואז..הפיפסים,נו ,של החדשות. ואז מלאכי חזקיה מרעים בקולו:'קול ישראל מירושלים, בוקר טוב',ואני אז מרגיש,שמשום מה האיש הזה מהרדיו, חכם בעיניי הרבה יותר מכל הרבנים שלי בישיבה,הוא יותר אמין בעיניי מהם,ואני קרוב אליו,ואל מה שהוא מייצג הרבה יותר!! בהמשך, האוטובוס מגיע לכניסה לעיר, והמון חיילים עושים דרכם במעלה הכביש, לעבר התחנה המרכזית. הם נראים כ'כ יפים גאים וחזקים.ליבי נחמץ מהידיעה שלעולם לא אהיה חייל! לעולם לא!! אין סיכוי בכלל! ואני מקנא..נורא. רק מי שיודע שאין ביכולתו לשרת,יכול לקנא כך!זה צרב אותי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
