מישור..

בן גוריון היה פוליטיקאי קטן וחף מחזון, שהצליח להשתחל למקום הנכון בזמן הנכון כדי לצאת ענק נוכח זרעי החורבן שזרע במערכת הפוליטית.

הגמד לא הבין שישראל דומה לארה"ב, במובן של מדינות מהגרים ללא מסורת פוליטית, ולכן צריכה את שיטת הממשל שלה, ולכן כשל והעתיק את שיטת הבחירות הבריטית, כאילו המהגרים (שלא לדבר על המיעוט הערבי שהבין שישאר בארץ) ינהגו זה בזה כג'נטלמנים.

כדי להחמיר את המצב, הוא זרע את שיטת המעמדות בישראל. את הערבים הוא הפך לאזרחים סוג ג' בעזרת כלים כמו שלטון צבאי ואפוטרופוס נכסי הנעדרים. את החרדים הוא הפך לאזרחים סוג א' כאשר יצר את מעמד 'תורתו אומנותו' (שוחד פוליטי נטו, לא היה נחוץ בגרוש למטרה המוצהרת) והעתיק את חוק העדות הבריטי.

מנקודה זאת והלאה, שום דבר לא שינה יותר. ה"ג'נטלמנים" (וזה כולם, כולל כולם) גרמו למצב ללכת ולהתדרדר - קרעים הולכים וגדלים בעם, שהלכו יד ביד עם פיצול הולך וגדל בכנסת, סחיטה פוליטית שהפכה לחלק מהשיטה, וחברי כנסת פחדנים מבכדי לשנות את שיטת הבחירות.

המדינה תלך ותדרדר, דרך נפילה חדה ברמת החיים לזאת של מדינת עולם שלישי, ועד חורבן של המדינה. השאלה היחידה היא מה יקרה לאחר החורבן - אולי הצבא יקח את השלטון בכח, אולי הערבים יכבשו את המדינה, ואולי החרדים יצרו כאן מדינת הלכה.

בכל מקרה, אין לעם שום שליטה על מה שיקרה - אנחנו רק יכולים להסתכל איך המדינה נחרבת ולקוות לטוב.

אתמול תקף אותי הרעב, ונכנסתי ל'שווארמה ששון' לשבור את רעבוני.

הושטתי יד לקבל את השווארמה תוך שאני מפיל שתי קופות צדקה, ומלא חמש אגורות נפלו ממנה לכל הסלטים [הם חושבים שזה מיכל מחזור].

קירות השווארמה היו מעוטרות ברשימה נכבדה של רבנים, חלקם לובשים אבנטים ומצנפות, חלקם מיני פרוות וכובעים מסעירים.

כשאני מקבל בהכנעה את נוכחות הרבנים התיישבתי לאכול.

והנה אני מבחין תוך כדי שאיבת השלוקי של הטחינה מהאגודל, שהרבנים מביטים בי בצורה משונה, עיניהם פשוט יצאו מהחורים, בפרט איזה מקובל בעל גבות עבות.

לרגע חשבתי שזה בגלל שששון שם לי סחוג, אבל מרגע לרגע הבנתי שאיני הוזה.

חישבתי מיד שנטלתי ידיים כהוגן ואף בירכתי בכוונה עצומה. 'אולי אין פה משגיח'? חשבתי. אך מיד יצא מן המטבח בחור שמנמן תוך שהוא מצליף זיתים שחורים לפיו. א''כ לא זו הסיבה.

ואז נפל לי האסימון. הם פשוט מורעבים! זה מבט של רעב.

ניגשתי לששון, ושאלתי אותו מדוע הוא לא נותן לרבנים אוכל.

ששון ניסה להצטדק, ואמר שהרבנים צמחוניים. אמרתי לו שלא יבלבל את המח, צמחוניים לא מסתכלים ככה על שווארמה. יש לי מספיק חברים צמחוניים.

לחצתי עליו, ואז הוא אמר שמאז הפריצה-הם לא מקבלים אוכל.

מתברר ששבוע קודם, פרצו לשם וגנבו את המכשיר של השווארמה [בהמות!], והרבנים, למרות כמותם, לא הצליחו להשתלט על הגנב, או למצער, להזמין משטרה.

ומאז ששון הפסיק לתת להם אוכל.

תוך כדי שאנחנו מדברים, שלח המקובל בעל הגבות העבות את לשונו הצחיחה, ובלע את השווארמה כשהוא כמעט קורע את ידי בשיניו האלוהיות.

שני מלפפונים חמוצים עטופים בטחינה הידרדרו לעמקי השרוול שלי.

מאז כשאני נכנס למסעדות, אני בודק שאין שם רבנים. מקסימום תמונה של בגין.