עשיתי איזה ראיון עבודה בחמישי, הלכתי אליו יותר כי לא רציתי לפסול את ההזדמנות מההתחלה. פשוט פנו אליי בלינקדין ואמרתי לעצמי שאם כבר פנו אליי אז אעשה את זה.
היה מזעזע על גבול המחריד.
אני בכלל לא מתאימה לתפקיד הזה וקיבלתי התקף חרדה מול המראיינת כי לא הצלחתי לחשוב כמו שצריך אחריי שהיא פשוט הייתה כזה "אההה, את לא ממש יכולה לעשות את התפקידה זה". בדיאבד אני ממש יודעת מה לענות על כל השאלות שהיא שאלה אותי, בדיאבד. באותו הרגע פשוט חטפתי התקף חרדה ופשוט הייתי בבלאק האוט.
אחריי זה היא אומנם הציעה לי להבחן לתפקיד אחר ואמרה שהיא תשלח לי מבחן בית עד מחר. זה לא קרה ואני לא תיזכרתי אותה כי החלטתי שאני לא רוצה ללכת לשם. עשיתי הראיון יותר בשביל "לתרגל" וללמוד. לדעתי זה ניסיון חינמי. למדתי מזה המון אבל ואיייי הפאדיחותתתתת.
אני בסדר עכשיו,
אולי קצת מבואסת אבל אשרוד את זה.
יותר חשוב לי להרים את רמת הציור שלי כי כרגע זה קצת פח.
אני תקועה באותו המקום כבר זמן מה כי אני עושה מלא דברים אחרים ולא יוצא לי לתרגל כל כך.
מחר יש לי "יום חופש" שלא באמת חופש כי אני עצמאית וזה על חשבוני :)
אני רוצה לעשות קצת סדר בבית ולהתאפס על חיי לקראת השנה החדשה.
אולי אפילו אכין רשימה של דברים שאני רוצה לעשות עד 2023
נראה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
~A&R~