And this is When I Ruled the World

כולם היו שם יחד איתי, כולם ישבו והביטו בך. היית קטן מרחוק, אבל הנוכחות שלך גדלה מרגע לרגע. הזרקורים היכו בפניך, בגופך, הכל נדמו.

שחור. השמיים, הבמה, הבגדים שלך קרנו בשחור. אפילו הכוכבים היו שחורים קצת. ורק כוכב אחד צהוב, גדול, על הבמה. לזכרם.

ניגנת. הצלילים היו מדויקים, נכונים, כאילו הכלי הזה הומצא לכבוד יום השואה. כל החסרונות שלך זעקו, כל הפגמים שלך זרחו, והם היו יפים פתאום. התפללתי שתתבונן בי בנגינתך. אולי היית רחוק מדי בכדי שאבחין אם אכן הבטת או לא.

הנגינה נמסה אל תוך פסנתר שהשלים איתך דואט. זה נמשך דקות אחדות. ואז נדמתם. הרכנת ראשך, חלקי הזהב שבכלי שאחזת נצנצו.

הטקס נפתח. לזכרם.