הרהורים:
למה עמרי גר באילת?
זאת אומרת, איזה מן בן אדם יבוא ויחליט שהוא גר באילת?! מטופש לגמרי. הם צריכים לעבור לצפון. לכאן. לבית ממול. בא לי שאני אוכל ללכת לבית של עמרי בלי לשים נעליים בכלל ולהתנחל אצלו 24/7. בחיים לא ראיתי את החדר שלו, ועוד מעט יש לנו שלושה חודשים. איזה עצוב, הא?
למה אמא תמיד לועגת לי?
כל פעם שהיא מתעצבנת היא חייבת להגיד כמה אני פדלאה שמנה שלא יוצאת מהחדר.
"איפה הנעליים שלי?" "לא כאן." "אולי תסתכלי בכלל לפני שאת אומרת? כל היום רק יושבת על התחת ולא עושה כלום ונרקבת פה בסרחון של החדר שלך וכו' וכו'."
"מה לעזאזל את רוצה ממני?!"
למה אני אף פעם לא מסתפקת במה שיש לי?
אני רוצה בית גדול וחדר אחר ובגדים אחרים ויותר מדי דברים שאין לי. למה?
מאיפה לעזאזל פיתחתי את התאווה הזו לכסף ולרכוש ולעושר?
הרי ההורים שלי הם תמיד האנשים של "כסף זה דבר חשוב אבל לא מאד חשוב ולא קונים אושר בכסף. כדאי להשקיע בדברים כמו לראות את העולם ולימודים ותרבות מאשר בית יפה ובגדים יקרים ואיפור." אז מאיפה אני כל כך רוצה להיות עשירה? מאיפה כל כך לא אכפת לי להיות רופאה, שזה מקצוע שלא מעניין אותי בשיט, רק כדי שיהיה לי בוחטה כסף? מאיפה לעזאזל זה הגיע? היינו די... עשירים עד המשבר. אולי בגלל זה? אולי כי למדתי להעריך מה שהיה לי פעם וכבר אין. ועכשיו אני רוצה יותר ממה שהיה לי אי פעם.
הקלפים של מיכאל והחלום הרביעי
הם קלפים חכמים מאד. גם מיכאל קורא טוב מאד. חלמתי על דור כבר בפעם הרביעית, זה היה כמו בכל החלומות: פגשתי אותו והיינו רק ידידים ושמחנו ביחד והוא היה טוב אליי. החלום הזה היה קצת שונה, אבל בסדר. אותה פואנטה. תמיד אחרי חלום כזה אני רוצה לדבר איתו שוב, אחרי שהחלטנו שלא נדבר אחרי הפרידה, ולהגיד לו "חלמתי עליך." רק את זה. אני תמיד מספרת דברים כאלה למיכאל, כי הוא מבוגר וחכם ולומד באוניברסיטה דברים כמו פסיכולוגיה וקריאה בקלפים וקריאת חלומות, אז הוא תמיד יודע. + שהוא גם בן אדם ממש טוב ונחמד ונדיב.
מיכאל קרא לי בקלפים.
"מה יקרה ואיך דור יגיב אם אני אדבר איתו שוב?": שלוש חרבות. הציור... שלוש חרבות נעוצות על לב. פירוש: "כשלון מוחלט ידוע מראש." זה לא הפתיע אותי בכלל.
מיכאל אמר לי למנות 3 דברים שיכולים להשתבש אם אני אדבר עם דור, כמספר החרבות. אחר כך הוא שאל: "את חושבת שזה שווה את זה?"
כמובן שאמרתי שלא.
"האם דור מאושר היום?": אני לא זוכרת בוודאות, אבל נראה לי שזה היה אס המוטות. קלף שאומר "בהחלט כן." מיכאל גם אמר שהקלף הזה אומר שהאושר שלו אולי וודאי כרגע, אבל הוא משהו חולף. הוקל לי.
אחר כך ביקשתי ממנו לקרוא לי משהו בנוגע לעתיד. מיכאל אמר "אין דבר כזה עתיד, בגלל זה אני לא יכול לקרוא אותו. אני יכול לקרוא את העבר ואת ההווה, את הדברים הקיימים."
"אבל אמרת לי מה יקרה אם אני אדבר עם דור."
"לא, אמרתי לך מה שאת כבר יודעת אבל לא ידעת שאת יודעת. שלא יכול לצאת מזה שום דבר טוב."
הודיתי לו. במפגש פורום הבא אני אחבק אותו ואודה לו שוב.
זה הכל.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
