בזמן האחרון אני מרגישה רק שבא לי הכאב, הקנאה, כל הדברים האלו.
כואב לי כי אנשים לא מתייחסים אליי ברצינות, אני מרגישה שהם רק רוצים ממני דברים, אבל לא באמחת מתכוונים אח"כ למה שהם אומרים.
זתאמרת - ניצול.
וההוא, שנמאס לי ממנו.
שאיכשהו כל פעם הוא בוחר ת'בחורה שיש לה משהו איתי. משהו לא טוב.
וכן, לא אכפת לי שתיהיה לו מישהי, שייקבר איתה .
אבל למה דווקא זאתי?
היא עושה לי פרנציפ?
אני בוכה בלי שאני אוהבת אותו בכלל.
אני בוכה, כי אני מנוצלת.
אני בוכה, כי אף אחד לא רוצה להקשיב לי.
אני בוכה, כי אני פשוט מרגישה שלאף אחד לא באמת אכפת ממני - הם רק עושים לי טובה.
ופשוט לפעמים, אני בוכה, בלי לדעת למה. 
תמונות חדשות :)

אורקי .